|
Author: Hashevaynu
Shiur On Changing Nusach and On Security Cameras on Shabbos
Here is a link to a shiur I recently gave on whether one can change his family nusach of davening: https://www.torahanytime.com/#/lectures?v=54258
Here is a link to a shiur I recently gave on whether one may walk in front of security cameras on Shabbos: https://www.torahanytime.com/#/lectures?v=54085
Thank you
When To Name A Baby
Who Chooses The Name Of The Baby
5) The Ben Ish Chai (Year 2 Shoftim 27) maintains that even if the father wishes to forgo the honor and wishes to let the wife name the first baby after the mother’s side, he may not do so. However, Rav Ovadia Yosef zt”l writes that if the paternal grandfather is willing to forgo the honor, they may name the baby after the maternal grandfather. Such as the maternal grandfather was a rabbi etc. This is especially so when the need to maintain shalom bayis is at play. For practical halacha, a competent rabbi should be consulted.
Chanukah (Assorted Halachos)
Be part of The Hashevaynu Siyum Hashas. Join the Daf-A-Thon
Sefer on Kiruv – Volume 3
Hi, I am in the process of completing and printing the third volume of the Sefer on kiruv (Umekareiv Biyamin). Before I begin printing I would like to know if there are any topics that you guys think I should cover. I am printing the table of contents of this upcoming sefer below and if there is something not covered there, please let me know at avizakutinsky@gmail.com. Thank you
תוכן הענינים
סימן א’ בענין לימוד תורה מרב שאינו הגון
ובו יבואר: מקור לאיסור לימוד תורה מרב שאינו הגון – מי שלימד תורה במוסד קונרסבטיבי – רבי מאיר ואחר – חילוק בין קטנים לגדולים – שיטת הרמב”ם – לימוד מספרים שנכתבו ע”יּ רב שאינו הגון
סימן ב’ גר הבא להתגייר אם מותר להרדימו בסם לפני שנימול
ובו יבואר: הרדמה כללית – שיטת ה”שרידי אש” – הרדמה מקומית – האם בעינן להרגיש צער במילה
סימן ג’ בענין אם יש חיוב קימה בפני זקן חילוני בזמן הזה
ובו יבואר: חיוב לקום מפני “זקן אשמאי” – ביאור בשיטת רש”י – להלכה אין לקום בפני רשע – תינוק שנשבה
סימן ד’ בענין מי שעבר עבירות בקטנותו – אם צריך תשובה
ובו יבואר: קטן שהזיק פטור מלשלם – דעת הגהות אשרי – ביאור בשיטת הראשונים הנ”ל – דברי הרמ”א בענין קטן שעבר עבירה
סימן ה’ בענין הדיון ע”א ההשתטחות על קברי צדיקים ובאיזה אופן מותר להתפלל למלאכים
ובו יבואר: עבודה זרה – מלאכים: דעת המתירים – מלאכים: דעת האוסרים – החילוק בין פניה למלאכים שיכניסו התפילות לפניה לצדיק חי שיתפלל עבורו – אם פניה אל נשמת הצדיקים קיל טפי מפניה למלאכים – מחלוקת הפוסקים איך להתפלל אצל קברי צדיקים
סימן ו’ האם מותר לכהנים לבקר קברי צדיקים
ובו יבואר: מקור ראשון להתיר – מקור שני להתיר – מקורות מהגמרא שצדיקים מטמאים בטומאת המת – שיטת הראב”ד בענין כהנים בזמן הזה – דעת רוב הפוסקים בנד”ד לאסור
סימן ז’ בענין עונש בידי שמים לפחות מבן עשרים
ובו יבואר: מקורות שאין עונשין לפחות מכ’ – להלכה או רק דרוש בעלמא – כמה הלכות וחילוקים בנדון שלנו
סימן ח’ בענין הלעיטהו לרשע וימות וכל המסתעף
ובו יבואר: מקור הדברים – ביאור בדעת הצנועים – לפני עור – חיוב ערבות ומסייע בידי עוברי עבירה – נהג הנוסע בשבת ושואל כיצד להגיע למקום חפצו – בענין מתן תעודת כשרות לבית מלון שיתן חלב צונן אחר ארוחת הבשר
סימן ט’ בענין טעימת סתם יינם
ובו יבואר: טעימת איסור – שיטת הצמח צדק – טעמים לאסור בנד”ד
סימן י’ בענין שינוי שם של בעלי תשובה
ובו יבואר: מקור הדברים – ביאור למה שינוי שמו בלבד מהני – סדר שינוי השם – שינוי השם או תוספת השם – לאיזה סיבה יש לשנות שמו – הלכות שונות
סימן י”א כמה שאלות בענין קריאת שם לתינוק
ובו יבואר: ריע מזליה – נהרג על קידוש השם – קריאה אחר מי שנהרג בהשואה – מת בציערתו – קריאת שם לזכר או לנקבה, או להיפך
סימן י”ב בענין תפלה בבית הקברות
ובו יבואר: דין ק”ש ותפילה בסמוך לקבר – ג’ דיעות בין הפוסקים לברר הענין – האם הדין הנ”ל הינו לכתחלה או גם בדיעבד – היתר א: קברי צדיקים – היתר ב’: להתפלל לכבוד הנפטר – היתר ג’: להעמיק הקבר יותר מי’ טפחים
סימן י”ג בענין טבילה לבעלי תשובה
ובו יבואר: טבילה במומר ששב בתשובה – מקור של הגר”א – חיוב מדרבנן או מנהג בעלמא – דיעות הסוברים שאין צריך טבילה כלל – תינוק שנשבה ואנוס – מחלל שבת בפרהסיא – קבלת חברות
סימן י”ד בנים שנולדו מישראל ונכרית לענין גירות וכל המסתעף
ובו יבואר: אם יש להשתדל לגיירם – דעת הסוברים שאין להשתדל לגיירם – לגמול גוים שלא לשם גרות: דעת המקילים בזה – למול גוים שלא לשם גרות: דעת המחמירים בזה – למול בן הנולד לישראל מנכרית שלא לשם גרות
סימן ט”ו בענין מעשה שבת וכל המסתעף
ובו יבואר: דין של מעשה שבת בשוגג ובמזיד – מחלוקת בין השלחן ערוך והגר”א – גדר “מקום צורך” – לספרדים יש לאסור אף במקום צורך – במעשה שבת של מומר אם צריכין להמתין בכדי שיעשו – אוכל שהובא בשבת באיסור
סימן ט”ז בענין אם מותר לשהות בתוך ביתו פרצוף של אדם בחצי הגוף הנקראת באסט
ובו יבואר: לא תעשון אתי – איסור של חשד – אם האיסור הוא רק בצורה שלמה – לדעת השלחן ערוך יש להקל בנד”ד – לדעת היעב”ץ יש להחמיר בנד”ד – עוד היתר מהחכמת אדם – פסק דין למעשה
סימן י”ז בענין מי שבא ואמר ישראל הוא אם נאמן
ובו יבואר: מי שבא ואמר יהודי הוא נאמן – מי שבא ואמר יהודי אני נאמן אף אם הוא אינו שומר תורה ומצוות – אם מועיל לגבי נשואין – מחלוקת הראשונים בזה – שיטות הפוסקים להלכה – לדעת המתירים הנ”ל אם מותרת לישא כהן – עולי רוסיא
סימן י”ח בענין חיוב כיבוד אב ואם אצל הוריו חילונים
ובו יבואר: מחלוקת הפוסקים אם צריכים לכבד אביו רשע – ביאור בשיטת הרמב”ם – שיטת הפוסקים להלכה – כשההורים תינוקות שנשבו יש לכבדם לכל הדיעות – לעולם אסור לבזותם ולצערם
סימן י”ט בענין האם אשכנזי יוכל לאכול בפסח אצל ספרדי ולאכול תבשיל שנתבשל בכלים שבישלו בהם אורז וקטניות בפסח
ובו יבואר: מנהג הספרדים בקטניות ובאורז – מנהג אשכנז בקטניות ואורז – קטניות שנתערב – כלים שנתבשלו בהם קטניות – ע”פ הנ”ל יש להתיר בנד”ד
סימן כ’ בענין חמץ שעבר עליו הפסח ומכירת חמץ של מומר
ובו יבואר: חמץ שעבר עליו הפסח – חמץ של מומר – מכירת חמץ של יהודי בלי ידיעתו – מכירה כשהמומר ימשיך לאכול מחמץ זה בפסח – עפ”י הנ”ל מצינו עצה למעשה
סימן כ”א מי שמאריך בתפלתו איך להתפלל עם הצבור
ובו יבואר: מקור הדברים – סתימת הפוסקים להקל
סימן כ”ב בענין אי שרי לאחד להיכנס לבית הכנסת להתפלל שם עם הנשק
ואקדחובו יבואר: מקור הדברים – המתפלל בביתו – כשהנשק מכוסה – נשק בלי כדורים (Bullets) – שיטות הפוסקים להלכה
סימן כ”ג בענין לבישת בגדי לבן לכבוד שבת קודש
ובו יבואר: חשיבות של בגדי שבת – בגדי לבן – אם יש להימנע ללבשן משום מיחזי כיוהרא – דעת הסוברים שאין לחוש ליוהרא – מנהג העולם ללבוש בגדי שחור
סימן כ”ד אם מותר לעבור אצל טלויזיה במעגל סגור
(Closed Circuit Television) ומצלמות בטחון (Security Cameras) בשבתובו יבואר: טלויזיה במעגל סגור – שיטת הגאון רבי משה פיינשטין זצ”ל – פסיק רישא דלא ניחא ליה באיסור דרבנן – אין כאן כתיבה כלל – מצלמות בטחון – שיטת הרשב”א לענין צידה ופסיק רישא
סימן כ”ה בענין הדלקת נרות חשמל לנרות שבת
ובו יבואר: אי יש מצוה בהדלקת הנר או מצוה שיהא נר דלוק – שאלת דידן תלוי במחלוקת הנ”ל – שיטות הפוסקים דגם לר”ת יכול לברך על נר חשמל – אי הדלקת נר חשמל מקרי מעשה הדלקה – עוד טעמים להחמיר בנרות חשמל – שיטות הפוסקים להלכה
סימן כ”ו בענין חזקת כהונה במשפחה חילונית וכל המסתעף
ובו יבואר: מה הדין של כהנים שבזמננו – מי ששם משפחתו “כהן” – חזקת כהונה על פי מצבה – האומר כהן אני האם נאמן – כשאביו לא היה שומר תורה ומצוות
סימן כ”ז בענין יום ההולדת בהלכה
ובו יבואר: מקורות לאיסור – ובחוקותיהם לא תלכו – מקורות לשמוח ביום ההולדת – יום של חשבון הנפש – מנהגי יום הולדת
סימן כ”ח בענין מאכל היתר שנתבשל בתנור איסור
ובו יבואר: ריחא – זיעה – איסור דאורייתא או דרבנן – היתר א’: אין זיעה בתנורים רחבים – היתר ב’: אולי זיעה אינה יורדת – היתר ג’: חום התנור שורף הזיעה – היתר ד’: זיעת מאכלים חמים – להלכה למעשה
סימן כ”ט אימוץ ילדים בהלכה
ובו יבואר: מצוה באימוץ ילדים – פרו ורבו – סגולה ללידת ילדים – אין מצוה באימוץ ילד נכרי – לאמץ ילד יהודי או נכרי – דין גר קטן שאינו גדל בבית שומרי תורה ומצוות – החיוב לגלות לילד שהוא מאומץ – יחוד עם בן ובת מאומצים – כתיבת שמות ההורים של חתן וכלה מאומצים בכתובה – קריאת התורה – כהן או לוי – כיבוד אב ואם – אבלות
סימן ל’ האם גוי ומומר יכול לשמש כשומר לחתן בשבעת ימי חופתו
ובו יבואר: מקור הדברים – מתי צריכים שימור – גוי אינו יכול לשמש כשומר – האם מומר לחלל שבת בפהרסיא יוכל להיות שומר
סימן ל”א אם יש איסור משום מרעית עין בישיבת עסקים במסעדה שאינה כשרה
ובו יבואר: דעת האוסרים – דעת המתירים – איסור מראית עין במקום שלא הוזכר בתלמוד במפורש – מרעית עין משתנה כפי הזמן
סימן ל”ב אם יש ענין לעשות תעניות, או פדיון תעניות בכסף הפדויים, על חטאים שונים
ובו יבואר: יסוד התשובה – אם תלמידי חכמים צריכים ג”כ להתענות – דעת הסוברים שגם ת”ח חייב להתענות – דעת הסוברים שת”ח פטור להתענות – מספר תעניות למי שחטא כמה פעמים – בענין לפדות התענית בכסף – אם צריך להתענות ביום הפדיון – לזכות הכסף לכל אחד ואחד במתנה ע”מ להחזיר – תעניתים בדורנו דור חלוש – בענין בעל נפש החפץ בקרבת ה’ – איזה אנשים רואים לעשות התיקונים – התיקונים שייך רק אחר שעזב החטא זמן רב – רק לשלומי הדעת – בחורי ישיבות
סימן ל”ג בענין איזה אופן לברך את הילדים
ובו יבואר: טעם לברך ביד אחת – טעם לברך בשתי ידים – שיטות הפוסקים להלכה
סימן ל”ד בענין סיום על אחד מכ”ד ספרי תנ”ך או על משניות
ובו יבואר: מקור של שמחת “סיום מסכת” – סיום ספר מתנ”ך – שיטת רבי שלמה קלוגר זצ”ל – סיום על פרק א’ מהגמרא – משניות – סדר משניות – סיום מסכתות קטנות – סיום הרמב”ם ושאר ספרים –
סימן ל”ה בענין בעל עבירה להיות שליח צבור
ובו יבואר: מקור הדברים – אסור אפילו באקראי – מוטב להתפלל ביחידות – בגדר בעל עבירה הפסול לש”ץ – תינוק שנשבה – אשרי ובא לציון – למנות חוטא שעשה תשובה להיות ש”ץ – בעלי תשובה שבזמננו
סימן ל”ו הליכה אחורי אשה
ובו יבואר: מקור הדברים – טעם האיסור – רחוק ד’ אמות – הליכה אחורי אשה בזמננו
סימן ל”ז ברכות שבע ברכות בשבעת ימי המשתה כשהכלה אינה בתולה
ובו יבואר: מקור הדברים – איש שכבר בעל ואשה שכבר נבעלה – כלה שהיא בעולה שנשאת לאלמון או לגרוש – כבוד הבריות ואיסורים דרבנן – הרואה את חבירו לבוש כלאים –
סימן ל”ח סוחר שיש לו “וועבסייט
על ה”אינטרט- האם מחוייב לסגרו בשבת
ובו יבואר: שיטת הגרע”א בענין מקח וממכר בשבת – שאלת דידן תלוי על הנ”ל – מכירה אוטומטי (Vending Machine) בשבת
סימן ל”ט בענין איך להתפלל על חולה כשאינו יודע שם אמו
ובו יבואר: מקור למנהג שמתפללים על שם האם ולא על שם האב – טעם א’: צריך להתפלל על אמו שהיא וודאות – טעם ב’: אין על האשה קטרוגים כמו האיש – טעם ג’: בשביל בן נכרי – אם אינו יודע שם האם מותר להזכיר שם האב
Eating On Yom Kippur For A Choleh
הנני מוכן ומזומן לקיים מצות אכילה ושתיה כמו שכתבת בתורתך, ושמרתם את חוקתי ואת משפטי אשר יעשה אותה האדם וחי בהם, ובזכות קיום מצוה זו, תחתום אותי ואת כל חולי עמך ישראל לרפואה שלימה, ואזכה ביום הכפורים הבא לקיים שוב ועניתם את נפשותיכם. כן יהי רצון, אמן.
“I am about to fulfill the mitzvah of eating and drinking, as You wrote in Your Torah, ‘And you shall keep My statutes and My laws that one must do and live through them.’ In the merit of fulfilling this mitzvah, please seal my decree, and that of all those who are ill among Your nation Yisrael, for a complete recovery. Next Yom Kippur, may I merit to fulfill once again the mitzvah of ‘you shall afflict your souls [through fasting].’ May this be Your will, Amen.” (See Netai Gavriel Yom Kippur Page 295)
Free Sample Chapter from the Sefer “The Gates of Joy”
Hi, a few months ago I printed an English Halacha Sefer entitled “The Gates Of Joy.” The sefer (hardcover, 400 pages) discusses all of the laws and customs of the Jewish wedding from the engagement through the Shana Rishona. It includes the customs of Ashkenazim, Chassidim, and Sephardim. The Sefer is written in English with Hebrew footnotes containing the sources. Here is a free sample chapter from the sefer (selection (2)) and an image of the cover can be found below. To order a copy of the sefer please contact me at avizakutinsky@gmail.com. The price of the sefer is $18 plus shipping and handling. Thank you

The Fast of Shiva Asar B’Tamuz
- Five tragedies befell the Jewish people on Shiva Asar B’Tamuz (seventeenth of Tamuz). A- The first Luchos were broken when Moshe Rabbeinu descended from Har Sinai. B- The Karban Tamid (two daily sacrifices), were suspended during the time of the First Beis Hamikdash. C- The enemy penetrated the walls of Yerushalayim prior to the destruction of the Second Beis Hamikdash. D- The wicked Apostumos burned the Torah. E- An idol was erected in the Beis Hamikdash. (See Taanis 26b, Rambam Taanis 5:2 and Halachos of the Three Weeks page 1) This day is commemorated by refraining from eating and drinking from sunrise to nightfall.
- The purpose of the fast day is to stir our hearts in order that we utilize the paths of teshuva, repentance, and to serve as a reminder to us of our own actions and those of our forefathers. These iniquities are responsible for the terrible events which befell our people. Remembering these tragedies should lead us to examine our conduct and return to Hashem. One should not mistakenly, assume that abstinence from food and drink alone fulfills the requirement and purpose of the fast day. Rather, the true purpose of a fast day must be evidenced in one’s improved deeds. (Mishnah Berurah 549:1)
- This year the fast begins on Tuesday (July 11) at 3:48 a.m. and ends at 9:17 p.m. (Eastern Standard Time NY). Even though the fast begins from dawn, sometimes the prohibition against eating begins from the previous evening. For example, if, before the arrival of dawn, a person decides not to eat any more until the fast begins, he is seen as having accepted the fast upon himself, and it is now forbidden for him to eat. Therefore, if a person goes to bed in anticipation of the fast and then rises before dawn, it is forbidden for him to eat, for he diverted his thoughts from eating. If one wishes to wake up before dawn and eat or drink, he should stipulate before going to sleep that he intends to wake up early to eat or drink and that the fast should not begin until dawn. The Shulchan Aruch (564) rules that if one did not make this stipulation he may not eat or drink. However, according the Rama he may still drink, even without making a stipulation.
- Both men and women must fast on Shiva Asar B’Tamuz. (Shulchan Aruch 550:1)
- The Shulchan Aruch (554:5) writes that a pregnant woman need not fast on Shiva Asar B’Tamuz. The Rama (550:1), however, writes that if the pregnant or nursing woman is feeling good the custom is to fast. If she feels week she need not fast. Many poskim explain that the accepted practice today, even among Ashkenazic women, is for pregnant and nursing women to refrain from observing the minor fasts. And even a woman who wishes to be stringent and to observe the fast – if she experiences difficulty during her fast, or if the fast causes her to have less milk, thus causing discomfort to the baby, it is best that she refrain from fasting. (Orchos Chaim Spinka 550:4 and Siddur Yaavetz) For normative halacha, a rav should be consulted.
- Nonetheless, if the woman isn’t fasting she shouldn’t eat lavish meals with meat and wine, but rather only what is necessary. (Shulchan Aruch ibid. and Mishnah Berurah 550:5)
- The pregnant or nursing woman who does not fast need not make up the fast on a different day. (Yechava Daas 1:35)
- One who is sick, even if there is no danger of dying is exempt from fasting and shouldn’t fast. Before one decides to break his fast he must first consult with a rav. If one is sick and does not fast he need not make up his fast on a different day. (Yechava Daas ibid. and Mishnah Berurah Biur Halacha 550)
- One need not train his children to fast, even at the age of twelve for boys or eleven for girls. Once they have reached the age of chinuch they shouldn’t eat lavish meals, but rather only what is necessary. Harav Shlomo Zalman Auerbach zt”l and ybc”l Harav Neventzhal shlit”a write that although many boys have the custom to fast three fasts before they become bar-mitzvah, this custom has no source. (Mishnah Berurah 550:5, Halichos Shlomo vol. 3 page 398-399 and B’Yitzchak Yikare on Mishnah Berurah)
- The Mishnah Berurah (567:11) maintains that only if one is in pain may one rinse one’s mouth on Shiva Asar B’Tamuz and in such a case one should bend one’s head downward so one doesn’t swallow any water.
- If one has bad breath and it causes him discomfort or embarrassment, he may use mouthwash on Shiva Asar B’Tamuz. He may also brush his teeth with toothpaste but not with water. (Beer Moshe 8:94, Minchas Yitzchak 4:109)
- If one needs to take medicine on Shiva Asar B’Tamuz he may take them without water. If he can not swallow the pills without a little water, he may swallow a very small amount of water (just enough to get the pills down). (Opinion of Rav Debreczin zt”l cited in Nitev Gavriel Bein Hatzomos page 54)
- If one ate by mistake on a fast day he should nevertheless continue fasting afterwards. (Shulchan Aruch and Mishanh Berurah 568:1) The Mishna Brurah (568:3) says that even if one ate on a taanis, you can still say aneinu during the shemoneh esrei. Harav Wosner zt”l (Shevet Halevi 5:60) explains that this is only true for someone who began the fast and ate accidentally. However, one who is exempt from fasting altogether does not recite aneinu.
- Many have the custom to recite Avinu Malkeinu on public fast days. One can even say Avinu Malkeinu when davening without a minyan. (Ishei Yisroel 45:45)