Standing Up For The Chosson And Kallah

The common custom is that the congregation stands as the chosson and kallah walk past them. Harav Yisroel Belsky shlit”a addresses this custom and writes that it is a bit unclear as to why everyone stands. The most logical explanation is that one stands before all people that are on their way to perform a mitzvah. This is learned from the Gemara in Kiddushin that says that as a person was going to perform the mitzvah of bikkurim, all would stand before him, in order to show respect to the deed that he will be performing. We stand before the chosson because he is on his way to perform the mitzvah of betrothal. Although according to many authorities the kallah is not fulfilling a mitzvah by getting married, she is aiding the chosson in fulfilling his mitzvah of getting betrothed and therefore one stands before her as well. He concludes that Harav Moshe Feinstein zt”l did not stand before the chosson and kallah, while Harav Yaakov Kamanetzky zt”l did stand. Therefore, either practice is valid. However, if everyone is standing one should not remain seated so as not to appear as if he is disagreeing with the congregation’s decision to stand for the chosson and kallah.

דעת הסוברים דיש לעמוד בפני עושי מצוה
איתא בגמרא קידושין ל”ג ע”א: “ואקיש נמי הידור לקימה מה קימה שאין בה חסרון כיס אף הידור שאין בו חסרון כיס מכאן אמרו אין בעלי אומניות רשאין לעמוד מפני תלמידי חכמים בשעה שעוסקין במלאכתם ולא והתנן כל בעלי אומניות עומדים מפניהם ושואלים בשלומם ואומרים להם אחינו אנשי מקום פלוני בואכם לשלום א”ר יוחנן מפניהם עומדים מפני תלמידי חכמים אין עומדים אמר רבי יוסי בר אבין בוא וראה כמה חביבה מצוה בשעתה שהרי מפניהם עומדים מפני תלמידי חכמים אין עומדים ודלמא שאני התם דא”כ אתה מכשילן לעתיד לבא”. וכ”כ הרמב”ם פ”ד הלכות ביכורים הי”ז.
ומשמע מזה שיש לעמוד בפני כל עושי מצוה, וכמו אצל ביכורים, וכן מצאתי בכמה מקומות בהפוסקים. דעיין ברע”ב ברטנורא ביכורים פ”ג מ”ג שכתב דמכאן חייבין לעמוד מפני נושאי המת ונושאי התינוק לברית מילה (הובא ברע”א הלכות מילה ס’ רס”ה ס”א).1 וכן עיין בשו”ע יו”ד ס’ שס”א ס”ד שפסק: “אפילו במקום שאינו צריך ללות את המת צריך לעמוד בפניו”. וביאר הט”ז שעומדים מפני העוסקים עמו שהם גומלי חסדים, וכן הוא בטור. וכן מבואר בירושלמי פ”ג ביכורים ה”ג: “אמר רבי יוסי בי רבי בון אילין דקיימין מן קומי מיתא, לא מן קומי מיתא אינון קיימין לון, אלא מן קומי אילין דגמלים ליה חסד [לא מפני המת עומדים, אלא מפני המלווים הגומלים לו חסד]”. ועיין בט”ז הנ”ל שמסיים: “ומ”מ נ”ל ללמוד דבכל דבר מצוה שאדם הולך ומתעסק בה יש לעמוד לפניו וכן משמע בפ”ק דקדושין דף ל”ג וכו’ משמע כל מצוה”.
ושו”מ בספר חסידים ס’ תק”פ שכתב: “עמי הארץ נושאין את המת או עוסקין במצות יש לעמוד כנגדן שהרי כנגד מביאי ביכורים עומדים ולכך אם ע”ה במצות יעמדו כנגדן”. ועיין בפתחי תשובה יו”ד ס’ רנ”ו ס”א שכתב: “עיין בתשובת יד אליהו סימן נ”ד שכתב דצריך לעמוד מפני הגובה צדקה בשעה שהולך וגובה מאיש לאיש כמו מפני כל עושי מצוה (עיין באר היטב סימן שס”א סק”ג) אכן אם זה הגובה מקבל שכר על טרחתו אינו בכלל זה ע”ש”.
וכן ברמ”א או”ח ס’ נ”א איתא שמנהג לעמוד בבקר כשאומרים תפלת “ויברך דוד”. אכן אינו מבואר טעם הדבר. וראיתי בספר נפש חיה או”ח ס’ נ”א שביאר שכיון שאומרים ברוך אתה ה’ דומה לברכת הודאה, ודעת היעב”ץ (סידורו ברכת השחר) דלכתחלה יש לעמוד כשאומרים ברכת הודאה, וזה הטעם ג”כ לברכת ברוך שאמר וישתבח. אכן ראיתי בספר אמת ליעקב על שו”ע שהביא שמועה מהגאון רבי יעקב קמניצקי זצ”ל שביאר הדבר באו”א, וז”ל: “עיין בטור יו”ד ס’ שס”א שיש ללמוד מפני עושי מצוה, ובעבר נזהרו מאוד בזה, ומטעם זה נהיה המנהג כשאומרים ויברך דוד, משום שאם היו נותנים צדקה [וכדהביא המשנ”ב סקי”ט בשם האריז”ל], ושאר כל הקהל עמדו מחמת שיש לעמוד לפני נותני צדקה משום שהם עושי מצוה. ומטעם זה גם נהגו לעמוד בשעת החופה, והיינו משום שהחתן והכלה מקיימים מצוה”.
ובענין עמידה בשעה שהחתן והכלה הולכים להחופה, עיין בספר שלחן הלוי מהגאון רבי ישראל בעלסקי שליט”א דף ער”ה, שדן בזה, וז”ל: “אלא שמעתי אומרים שיש לעמוד בנוכחות החתן בשעה שהולך אל החופה כענין מה שעומדים מפני מביאי ביכורים, ובגמ’ קידושין ל”ג ע”א אמרו ע”ז חביבה מצוה בשעתה שהרי מפניהם עומדים אף בעלי אומניות דיש להם חסרון כיס בעמידתם, ובפני ת”ח אין עומדים. ולפי טעם זה צריך לעמוד גם מפני הכלה כי גם היא הולכת לעשות מצוה בשעתה. ואל תפנה אל פלפולי הבל שאמרו בזה שאין במעשה הכלה מצוה שהיא רק מסכמת לקהל הקדושין ולא עושה שום מעשה וכו’, וכדברי הר”ן (נדרים דף ל’ ע”א), דשקיל וטרי עליה גדולי האחרונים וכמפורסם בישיבות, דכל זה אינו למה שהיא הולכת לעשות מצוה וכו’ [ועיין בספרי הק’ ומקרב בימין ס’ ט’ שהארכתי מאוד בזה בענין אם האשה מצוה בכלל לשבת יצרה] וכבר כתב הר”ן עצמו ריש פ’ האיש מקדש ד’יש לה מצוה מפני שהיא מסייעת לבעל לקיים המצוה. ואין ספק שלגבי ענין העמידה מטעם חביבה מצוה בשעתה אין לחלק בין החתן לכלה, ומי שעומד בפני החתן יעמוד ג”כ כשהכלה ושוביניה מתקרבים אל החופה. ולמעשה, שמעתי שמרן ר’ יעקב קמניצקי זצ”ל עמד, ושמרן ר’ משה פיינשטין זצ”ל לא עמד, וא”כ יש לכל אחד על מי לסמוך, אלא שבזמן שכל הקהל עומדים אין ליחיד להמשיך לשבת כי יש כאן ענין כבוד הציבור ואל יתראה מוחה או מזלזל במה שהציבור עושים, ובפרט כשתפסו דרך שדרכו בה כמה גדולי ישראל אף שלא הסכימו בה כולם”.

הסוברים דאין חיוב לעמוד
וכדי לבאר שיטת הגאון רבי משה פיינשטין זצ”ל הנ”ל שלא עמד בפני החתן נ”ל לבאר דיש מקום לומר דאין חיוב לעמוד בפני עושי מצוה, ואין ללמוד ממצות ביכורים מכמה טעמים, וכמו שאבאר: א) המהרש”א בחידושי אגדות שם ביאר שהטעם שרק למצות ביכורים עומדים ולא לשאר מצות ע”פ שיטת הרמב”ם בפירוש המשנה, שכתב הרמב”ם לפי שהפחות והסגנים וגזברין יוצאין לקראתן וכשנכנסים שוב היה קהל וכבוד צבור, ומבואר שדוקא כשיש כבוד גדול וקהל אמרינן שיש לעמוד בפני עושי מצוה, ומצוה שאינו כבוד לרבים אין חיוב לעמוד.2 אכן לפי הספר חסידים הנ”ל משמע דיש לעמוד אפילו בפני יחיד העושה מצוה. ב) לפי מסקנת הגמרא הנ”ל (“ודלמא שאני התם דא”כ אתה מכשילן לעתיד לבא”) אין חיוב לעמוד אלא בבכורים וכדי שלא יכשילן לעתיד לבא. וכן עיין במאירי חולין דף נ”ד ע”ב שפסק כן, וז”ל: “בעלי אומניות שבירושלים היו עומדים בפני מביאי הביכורים ומכבדין אותם ואע”פ כן בפני תלמידי חכמים אין עומדין לא הותרה בהם אלא שלא תהא מכשילן לעתיד לבוא”. ג) ועיין בירושלמי שמבואר שדוקא ביכורים שהוא מצוה פעם אחת בשנה יש חיוב לעמוד, אבל בפני תלמידי חכמים אם אתה מחמיר על בעלי אומניות לקום נמצא בטל ממלאכתו כל היום. ועיין בשו”ת נודע ביהודה מהדו”ק או”ח ס’ כ”ז, שג”כ מחלק בין מצוה יומית דאין לעמוד ובין מצוה פע”א בשנה.

Advertisements

Sefira and the view of the Arizal

1. According to the Arizal, haircuts are not allowed from Pesach until Erev Shavuos. It is even prohibited to do so on Lag B’Omer. (Kaf Hachaim 493:13)

2. The Minchas Elazar of Munkatch writes that weddings are permitted according to the Arizal on Lag B’Omer itself. He explains that the Arizal forbade haircuts even on Lag B’Omer not because of the mourning period, but rather for mystical reasons that would not extend to prohibit weddings. Moreover, this stringency of the Arizal regarding haircuts was not meant for the laymen, but rather only for great people. He cites testimony that the great Divrei Chaim of Sanz allows for weddings to take place on Lag B’Omer. Some even cite that the Divrei Chaim himself made his son’s wedding on Lag B’Omer.

שו”ת מנחת אלעזר ח”ד סימן ס’ שכתב: “רק לענין התספורת אין לעשות עפ”י האריז”ל גם בל”ג בעומר בסוד השערות שלא נמתק בזה עד חג שבועות וכו’ אבל לענין שאר דברים אין נוהגי’ אבילות עפ”י האריז”ל בימי ספה”ע אמנם בודאי אדרבה יום ל”ג בעומר הוא יום משתה ושמחה גדולה, וגם לענין תספורת הוא רק לגדולים ובעלי קבלה דהא האריז”ל בעצמו הלך שם עם בנו למירון לעשות תגלחתו בל”ג בעומר ועשה אותו יום משתה ושמחה כמ”ש בשעה”כ והרי גילח בעצמו את בנו א”ו דהוא רק לגדולים ועכ”פ לשארי דברים הוא יום שמחות עפ”י האריז”ל כנודע שם”.

However, the Lubavitcher Rebbe zt”l advised against making weddings on Lag B’Omer, and writes that if possible one should wait to get married after Shavuos, seemingly to adhere to the stringency of the Arizal. (Shaarei Halacha Uminhag vol. 2 page 165) A similar strict ruling is expressed by the great Rabbe Ahron of Belz zt”l. The custom of Square Chassidim is to refrain from getting married even on Lag B’Omer. (See Netai Gavriel Pesach vol. 3 page 275)

3. One who follows the custom of the Arizal and wants to change his custom should first be matir neder (annul his vow). (Kaf Hachaim 493:14)

Attending a Simcha during Sefira

1. The Gemara states that twenty four thousand students of Rabbi Akiva died during the period of Sefira, which is the time between Pesach and Shavuos. Since Talmudic times, the period of Sefira is treated as a time of mourning and the conducting of weddings is prohibited during this season.

2. There are various customs regarding which days of Sefira are to be kept as a period of mourning and are therefore not times for a wedding to take place. Many refrain from getting married from Pesach until Lag B’Omer, while others  refrain from marrying from Rosh Chodesh Iyar until three days before Shavuos (there are other customs, see Rama and Mishnah Berurah).

3. Many times a chosson and kallah will keep the first half of Sefira and wish to make their wedding after Lag B’Omer. The poskim discuss whether someone who is keeping the second half of Sefira can come and dance at a wedding taking place during their Sefira.

4. Harav Moshe Feinstein zt”l (Igros Moshe 159) writes that they are permitted to attend and even dance at the wedding. In addition, a rabbi can serve as the mesader kiddushin (orchestrate the wedding) even though he is still in the midst of his Sefira. He explains that the prohibition of getting married during Sefira belongs only to the chosson and kallah and when they are permitted to marry, others are permitted to attend. Harav Shlomo Zalman Auerbach zt”l agrees with the ruling of Harav Moshe and he allows for people to attend weddings during Sefira. He himself would also travel to weddings after Lag B’Omer, even though he was still keeping Sefira. He would, however, avoid being mesader kiddushin during that time (Shalmei Simcha page 84). Harav Yosef Shalom Elyashiv zt”l (Ashrei Haish vol. 3 65:30) and Harav Yaakov Kamanetzky zt”l (Emes L’Yaakov 493) rule leniently as well.

Harav Yitzchak Weiss zt”l, however, in his Sefer Minchas Yitzchak (4:84), disagrees and feels that one may not attend a wedding during their Sefira, even if the chosson and kallah are not keeping Sefira. It seems that the common custom is to rule leniently in accordance with the view of Harav Moshe Feinstein

“Mezonos” Bread

During many wedding meals there is bread available for all the guests. Many caterers offer “Mezonos” bread for the occasion. This allows the guests to eat without washing and reciting Birchas Hamazon. The question is are these “Mezonos” bread really Mezonos or must we wash on these forms of bread and recite Hamotzei?

1. The Shulchan Aruch (Orach Chaim 168) says, (based on the opinion of the Rambam), “if dough is kneaded with honey, milk or fruit juice, and the fruit juice is recognizable in the bread, the beracha on the bread is mezonos.” The Rama disagrees, and says such bread is still called “bread” (and the Beracha is Hamotzei) unless there is a lot of fruit juice or spices, in which case the Beracha would be mezonos. The Mishnah Berurah, as well as many other poskim, maintain that the fruit juice, etc has to be most of the mixture, and one has to actually taste it in the bread in order for the Beracha to be a mezonos.

2. The average “Mezonos” bread has a similar taste to that of regular bread. And thus according to the aforementioned poskim one would be required to wash and recite Hamotzei when eating them.

3. There is an opinion of the Daas Torah (Harav Sholom Schwadron zt”l, commonly known as the Maharsham 168:7) who maintains that if a mixture has mostly fruit juice then one does not need to taste it in the mixture. Those who recite the Blessing of Mezonos on “Mezonos” bread are relying on the opinion of the Maharsham. Since there is a lot of fruit juice in the “Mezonos” bread one need not wash on it, even if the bread is no sweeter than any other form of bread.

4. However, Harav Yisroel Belsky shlit”a (Mesorah vol. 1) writes at length that one should not rely in the opinion of the Maharsham, for numerous reasons. Firstly, many Rishonim explain that the main difference between bread dough (“hamotzi”) and cake dough (“mezonot”) is that the latter is sweeter and enjoyed far more often as a snack rather than as a meal. The fact that there is fruit juice in the dough is irrelevant if it does not affect the manner in which they are eaten. Furthermore, the Maharsham seems to imply that his ruling only applies according to the view of the Shulchan Aruch. However, according to the Rama one would still be required to taste the sweetness in the roll. Moreover, the Sefer Daas Torah was printed postmortem, accumulated from the unpublished notes and letters left over from the Maharsham. It is likely, argues Harav Belsky shlit”a, that he may not have wanted this ruling to be printed as normative Hallacha. Therefore he concludes that one must wash and recite Hamotzei on “Mezonos” bread.

5. Even those who follow the opinion that dough kneaded entirely with fruit juice automatically qualifies as “mezonos” should be aware that this refers only to 100% fruit juice. It does not include fruit juice from concentrate or a combination of pure fruit juice with some water added. (Minchas Yitzchak 9:17, opinion of Harav Shlomo Zalman Auerbach zt”l in Vsein Bracha)

6. In addition if one were to make an entire meal out of this bread he is required to recite Hamotzei and Birchas Hamazon. To properly elucidate how much bread is required to be eaten to be considered “a meal” is far beond the scope of this work and would require the consultation of a Rav.

7. In conclusion, some poskim feel that “Mezonos” bread is as it seems mezonos and does not require the blessing of Hamotzei and Birchas Hamazon (unless enough is eaten to be considered a meal).[The Sefer Vzos Habracha page 20 reports that this is the opinion of Harav Shlomo Zalman Auerbach zt”l and the rabbanim of the Badatz Eida Hachareidis. However, a different opinion of Harav Auerbach zt”l is cited in the Sefer Vsein Bracha.]

Most authorities, however, maintain that one must treat “Mezonos” bread as regular bread and one must recite Hamotzei and Birchas Hamazon. This is indeed the view of Harav Moshe Stern zt”l (the Rav of Debreczin Beer Moshe 8:37:6), Harav Yosef Shalom Elyashiv zt”l (cited in Vzos Habracha), Harav Yitzchak Liebes zt”l (Beis Avi 5:7),Harav Shmuel Wosner zt”l (cited in Vzos Habracha), ybc”l Harav Nissam Karelitz shlit”a (cited in Vzos Habracha),  Harav Yisroel Belsky shlit”a (Mesorah vol. 1), Harav Dovid Feinstein shlit”a (Vedibarta Bam page 81), Harav Rueven Feinstein shlit”a and Harav Moshe Heinemenn shlit”a.

ואעתיק כאן כרוז רבני ארצות הברית בענין לחמניות מזונות (מתורגם מאנגלית) וכמו שנדס בסוף ספר וזאת הברכה: “נהוג כיום לאפות לחמניות כאשר העיסה נילושה במיץ פירות ורשום עליהן ברכתן בורא מיני מזונות. העובדה היא שרוב בני אדם קובעים סעודה על לחמניות אלו, וכל הכוונה באפית לחמניות אלו היא לשמש תחליף לכריך גדול, הלכך אף אם דין העיסה יהיה כדין עיסה של מזונות (אשר ברוב הפעמים אינו כן), עדיין הלחמניות חייבות בנטילת ידים, המוציא וברכת המזון, מכיון שיש בהן שיעור שרוב בני אדם קובעים עליהן סעודה. הנוהג להגיש לחמניות אלה שרשום עליהן בורא מיני מזונות בארוחות כגון: חתונות, מלוה מלכה או במטוסים, כאשר כולם בודאי קובעים עליהם סעודה הוא מכשול לרבים! באנו על החתום: הרב אברהם ביק, הרב ראובן פיינשטין, הרב משה היינמן, הרב ישראל בעלסקי [ולהבדיל בין חיים לחיים] הרב משה שטערן, הרב אברהם בלומנקרנץ”.

 

Lighter Fluid and Burning The Chametz

I wanted to mention a short but important halacha related to burning the chametz.

There are two views in the Mishnah (Pesachim 21a) concerning the proper procedure for fulfilling the mitzvah of tashbisu, the Torah’s command to destroy all chometz on erev Pesach. The basic halachah is that tashbisu is accomplished by getting rid of chometz in any of the following ways: Burning it; crumbling it and throwing it to the winds; crumbling it and throwing it into an ocean or river etc. L’chatchilah, though, it has become customary to follow the view of R’ Yehudah who holds that burning in fire is the only legitimate method of getting rid of chometz (biur chometz) (Rama 445:1).

Harav Shlomo Zalman Auerbach zt”l (Halichos Shlomo page 138) mentions that it is not advisable to pour lighter fluid, gasoline or other combustible materials over the chometz before burning it, for then the chometz becomes inedible – “destroyed” – by the gasoline, etc., rather than by the fire, and as mentioned before, this should be avoided. One should therefore be careful to leave at least a cezayis of chametz (the minimum amount required to burn) untouched by lighter fluid or other chemicals. Once a cezayis of chametz is sufficiently burned one may pour lighter fluid on the remaining bread to speed up the burning process.