New Sefer Announcement

I am happy to anounce that I recently printed the second volume of my sefer on Kiruv, Umekareiv Biyamin. The sefer, just as volume one, is a Hebrew hallachic work discussing some of the more common questions posed to Kiruv and Chinuch rabbanim.

Some topics discussed in this sefer include: pidyon haben when they do not know if the child is a kohen, levi or yisrael; attending a wedding in a conservative synagogue; using secular tunes for davening; naming children after non-observant Jews etc. Below is the table of contents.

To order a copy please contact me at avizakutinsky@gmail.com. The price of the sefer is $16 for those living in the USA.

I thank you for your time

תוכן הענינים

עניני תפלה
סימן א’ בענין בעל תשובה שלא אמר קדיש על אביו בשנה הראשונה אם יאמר אחר כך
ובו יבואר: שיטת האר”י ז”ל בסוד ענין אמירת קדיש – משפט רשעים בגיהנם י”ב חודש – דברי הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ”ל – דברי הרב יעקב הלל שליט”א

סימן ב’ בענין תפילה בשביל אחר שיחזור בתשובה
ובו יבואר: קושיות המהרש”א – שיטת החזון איש

סימן ג’ בענין בעל תשובה ספרדי שחזר בתשובה אצל חב”ד, איך עליו לנהוג לענין מנהגים ותפלה
ובו יבואר: שיטת הגאון רבי עובדיה יוסף זצ”ל – שיטת הגאון רבי שלמה זלמן אורבך זצ”ל – שיטת הגאון רבי חיים פינחס שיינברג זצ”ל – אין לשנות הנוסח שלו – נוסח עדות מזרח ודעת האר”י ז”ל – דעת המחמירים אף בזה – מתוך מה שלבו חפץ

סימן ד’ בדבר טלפון, רדיו ומיקרופון לכל דבר שבקדושה
חלק ראשון- השומע קדיש וברכות ע”י מכשירים כאלו אם יש לענות אמן אחריהם
ובו יבואר: חילוק בין נד”ד לברכה מעל טייפ – דיעות הפוסקים שיש לענות אמן בכל ענין
חלק שני- ואם יכול לצאת ידי חובתו (כמו למגילה והבדלה) ע”י מכשירים כאלו
ובו יבואר: הבנת פוסקי דורנו בפעולת מכשיר הטלפון וכדומה – צד להתיר בקריאת המגילה והבדלה לפי האגרות משה והציץ אליעזר – העומד סמוך לשליח צבור שקורא המגילה במיקרופון – מכונת שמיעה (Hearing Aid)

סימן ה’ ברכת שהחיינו על קיום מצוה בפעם הראשונה
ובו יבואר: שיטות הראשונים בזה – שיטות הסוברים לברך – שיטות הסוברים שלא לברך – דעת הפרי תואר

סימן ו’ בענין אם מותר לנגן קטעי תפלה ובקשות בניגוני נכרים
ובו יבואר: מקור הדברים – שלא בשעת תפלה – דעת המגן אברהם – ניגון נכרי – שירי גוים שנשתכחו

סימן ז’ תפילה במקום שתלו שם צורת שתי וערב
ובו יבואר: דברי התרומת הדשן

עניני תורה
סימן ח’ בענין אם מותר לכבד את מי שאינו דתי למלאות אות בהכנסת ספר תורה
ובו יבואר: אם יש לחילונים דזמננו חלות שם מחלל ש”ק בפרהסיא – תינוק שנשבה – אי מילוי אות נחשב ככתיבה

סימן ט’ בענין אם מותר להזכיר שמות השם הנזכרים בתלמוד ובמדרשים
ובו יבואר: דעת המתירים – חצי פסוק – סברא לחלק בין פסוקים וברכות – דעת האוסרים

סימן י’ בענין לימוד תורה לתלמיד שאינו הגון ואם יש לחוש לזה למעשה בזמננו
ובו יבואר: מקורות לדין זה – שיטת המאירי – דברי הערוך השלחן – שיטת השלחן ערוך הרב

סימן י”א בענין לימוד תורה שבעל פה ושבכתב לנשים
ובו יבואר: כאילו מלמדה תפלות – תורה שבכתב – פשטות תורה שבכתב – מפרשי תנ”ך – לא כדורות הראשונים דורות האחרונים – דינים השייכים לאשה – ביאור “חיוב” זה – תורה שבעל פה – אגדות חז”ל ומוסר – שיטת הגאון רבי יוסף דוב הלוי סולוביצי’יק זצ”ל

סימן י”ב בענין שותפות יששכר וזבולון
ובו יבואר: מקור הדברים – מחלוקת הראשונים בביאור השותפות של יששכר וזבולון – שיטת רבינו ירוחם (ע”פ האגרות משה) – שיטת רב האי גאון – שיטת רבינו ירוחם (ע”פ הגרש”ק זצ”ל) – אם חולקים השכר ממש

עניני פדיון הבן
סימן י”ג בענין פדיון הבן אצל איש שאינו יודע אם הוא כהן, לוי או ישראל
ובו יבואר: פדיון הבן נחשב דבר שבממון – סתירה מגמרא בכורות – שיטת הצמח צדק (הראשון) – דברי הקונטרס הספיקות – שיטת ההפלאה בדין אין הולכין בממון אחר הרוב – דעת החולקים על ההפלאה – אם האב יפדה את בנו הגדול או אם הבן יפדה את עצמו

סימן י”ד בתולה שזינתה וילדה בן זכר ומת ואח”כ נישאה וילדה בן זכר והבעל רוצה לפדותו והוא אינו פטר רחם אם מחוייבת להודיעו
ובו יבואר: אם ברכה שאינה צריכה הוי איסור דרבנן או דאורייתא – איסורים וכבוד הבריות – דין לובש שעטנז בשוגג

עניני שמות
סימן ט”ו האם מותר לקרות בנו ע”ש אביו הנפטר שלא שמר תורה ומצוות
ובו יבואר: חשיבות של שמות האדם – קריאת בנו אחר אביו הוי קיום כיבוד אב ואם – ושם רשעים ירקב – שמא עשה תשובה קודם מיתה – כשהנפטר היה בעל מדות טובות – צירוף עוד שם לברכה – בשעת קריאת השם יכוון על צדיק באותו שם

סימן ט”ז בענין נתינת שם נכרי לבן ישראל
ובו יבואר: דעת האוסרים – תרגום של לשון הקודש – מדינא מותר

ענין ארץ ישראל
סימן י”ז עליה לארץ ישראל בניגוד לרצון ההורים
ובו יבואר: מצוות יישוב ארץ ישראל – דעת הרמב”ן דמצותה מן התורה – דעת הרמב”ם – דעת רבינו חיים כהן – דעות הפוסקים בנדון דידן שיש לעשות עליה – דעות הפוסקים בנדון דידן שיש לשמוע להורים – מצוות יישוב ארץ ישראל הוי מצוה קיומית

עניני שבת ויו”ט
סימן י”ח בענין אם מותר לעשות ריקודים בשבת
ובו יבואר: שיטת התוספות – צד להחמיר אף להרמ”א – דעת הערוך השלחן – דעת המנחת אלעזר

סימן י”ט בענין הזמנת מחללי שבת לסעודת יום טוב
ובו יבואר: בישול לצורך עכו”ם – להזמינו לסעודת יום טוב – מחלל שבת בפרהסיא נידון כגוי מן התורה או מדרבנן – לבשל בשבילו בקדרה אחרת

סימן כ’ אם מותר לנסוע במוצאי שבת קודש עם נהג שברור שלא הבדיל כלל
ובו יבואר: לפני עור לא תתן מכשול – לומר “שבוע טוב” – שיטת הציץ אליעזר – דברי הגרי”ז על הרמב”ם

ענין צדקה
סימן כ”א בענין קבלת צדקה מעכו”ם וממומר לחלל שבת בפרהסיא
ובו יבואר: אין מקבלין צדקה מגוי – אם יש איסור בצינעה – חילוק בין קבלת צדקה משר ומלך ובין קבלה מעכו”ם יחידי – קבלת צדקה מנוצרים – קבלת צדקה מארגון או ממדינה – תמיכה מן השלטון (welfair) – קבלת מתנה מנכרי – קבלת מתנה וצדקה ממומר – רשימת שמות של מומרים

עניני נשואין
סימן כ”ב בענין נוסח הכתובה של אנשים ונשים עם בעיות מיוחדות
ובו יבואר: כתיבת הכתובה באופן שהכלה אינה בתולה – כתיבת שמות ההורים של חתן וכלה מאומצים – איש או אשה שאביהם גוי ואמם ישראלית – כתובת גרים וגיורות

סימן כ”ג השתתפות בחתונה באולם הנמצא ב”בית כנסת” רפורמי וקונסרבטיבי וכן לענין השתתפות בחתונה בין יהודי לעכו”ם
ובו יבואר: כניסה לבית כנסת רפורמי וקונסרבטיבי – חתונה בין ישראל לעכו”ם

סימן כ”ד בענין נישואין עם משפחות שלא שמרו טהרת משפחה
ובו יבואר: מקור הדברים – בעלי מדות טובות – האם הפגם הוא להמשך לדורות – דעת הגאון רבי משה פיינשטין זצ”ל

סימן כ”ה בענין אם מותר לכהן לישא אשה שאביה גוי ואמה ישראלית
ובו יבואר: מחלוקת הראשונים בבת נכרי לכהן – אם נשאת לא תצא – מה נחשב בדיעבד – קבלת זרע מבנק זרע

עניני עבודה זרה
סימן כ”ו בענין כניסה לכנסיה (Church) וכל המסתעף
ובו יבואר: להתרחק מדרך עבודת כוכבים ד’ אמות – איסור כניסה לבית עבודה זרה – כניסה במקום פקוח נפש – כניסה כדי למנוע הפסד ממון – כניסה במקום איבה – כניסה בשביל הבחירות (Voting) – משחקי ילדים באולם השייך לתיפלה דעכו”ם – הליכה בחצר עבודת כוכבים – דעת הסוברים שישמעאלים הם עובדי עבודה זרה – דעת הסוברים שישמעאלים אינם עובדי עבודה זרה

סימן כ”ז בענין האיסור של כישוף ומזלות
ובו יבואר: תמים תהיה עם ה’ אלקיך – הבטחה ולא ציווי – פעולות הכישוף וכדו’ אם יש להם מציאות אמיתית – קוסם קסמים – טעם האיסור – איזהו קוסם – גורל החול (Geomancy) – לשאול קוסמים במקום סכנה – לדעת העתידות עפ”י חכמת היד והפרצוף – מעונן – גדר האיסור – אחיזת עינים – אחיזת עינים לדעת הרמב”ם – אחיזת עינים לשיטת הרדב”ז – אם מותר להזמין “קוסם” (magician) למסיבת חתן וכלה או ביום הפורים – להזמין קוסם גוי – טעם להקל להזמין קוסם וביאור שיטת הרמב”ם – חכמת האיצטגנינות (Astrology) – לדעת הטבעים – מנחש – ניחוש וסימן – סימנא מילתא – ניחוש כאשר לא אומר במפורש שכוונתו לניחוש – גורל הגר”א – השימוש בגורל ע”י גדולי ליטא – פסוק לי פסוקך – בענין קמיעין

עניני הגר
סימן כ”ח דין הגר בברכת שלא עשני גוי
ובו יבואר: שעשני גר – לא יברך כלום – שלא עשני גוי

סימן כ”ט גר שנתגייר האם כליו טעונים טבילה
ובו יבואר: דעת הסוברים שיש חיוב טבילה – דעות הפוסקים שאין חיוב טבילה כלל

עניני אוכלים
סימן ל’ בענין ברכות על מאכלים שאינם כשרים
ובו יבואר: פסק השלחן ערוך

סימן ל”א בענין אם מותר לאכול אצל קרוב שאינו שומר דיני כשרות, ולהאמינו שהמאכלים כשרים
ובו יבואר: שיטת האגרות משה

סימן ל”ב אם מותר לבעל תשובה לאכול אצל הוריו בכלים שלהם
ובו יבואר: שיטת הרמ”א והש”ך – כלי חרס – כלי זכוכית – כלי זכוכית בשאר איסורים

ענין צניעות
סימן ל”ג כמה שאלות בעניני יחוד
ובו יבואר: מקור לאיסור יחוד ואי הוי איסור תורה – שיטת הרמב”ם – איש אחר עם שתי נשים – טעם איסור יחוד – שיעור יחוד – יחוד במעלית (elevator) – דעת המהרי”ל דיסקין וחצי שיעור ביחוד – יחוד אח ואחותו – שיעור קביעות – שיטת הגאון רבי משה פיינשטין זצ”ל – יחוד עם בן ובת מאומצים (Adopted) – האם לגר מותר להתייחד עם קרובותיו שמגיותו

Netilas Yadayim (Part 3)

When To Recite The Bracha

1. The poskim discuss whether one should recite the bracha while his hands are still wet or perhaps wait for his hands to be dried. 1) The Ben Ish Chai (Toldos 5) writes that immediately after washing the hands a blessing is to be said and one is not to delay it until after the hands dry. This is because according to the Arizal the impurity leaves the hands immediately upon being washed a third time, even before the drying and hence the blessing is not to be delayed. He adds that this is also the opinion of the great mekubal Rav Shalom Sharabi zt”l. Harav Ovadia Yosef zt”l (Yabia Omer 9:85) likewise rules that one should recite the bracha while his hands are still wet. 2) The Magen Avraham and the Mishnah Berurah (4:2) write that “one does not need to wait until the hands dry to recite the blessing.” After analyzing their words it is clear that they do not write that one must say the blessing prior to drying (as the Ben Ish Chai did) but rather it is not necessary to dry it. This implies that one can delay the blessing if he so chooses. 3) There are Poskim who rule that one must dry the hands prior to the blessing, being that according to them the impurity does not leave the hands until the water of the washing is dried. This opinion is found in the Machazik Bracha in name of Oar Tzaddikim in name of Mahram Nigrin. The Mishnah Berurah notes that this is not the accepted view. The Chabad custom (Minhagim page 5) however is to dry the hands prior to reciting the blessing.

2. As stated above, one should wash one’s hands immediately upon awakening. If one needs the bathroom, he is to wash his hands near his bed without saying a blessing, immediately proceed to use the bathroom, and immediately after leaving the bathroom he is to wash his hands a second time and recite the blessing of Al Netilas Yadayim. (Mishnah Berurah 4:4)

3. According to the Chaya Adam and Vilna Gaon (cited by Mishnah Berura) if after having gone to the bathroom one will still not be ready for davening and will have to go to the bathroom another time before davening (as is common when one wakes up a long time before davening), one should wash without a bracha upon waking up, wash a second time without a bracha after having gone to the bathroom the first time, and then wash a third time with a bracha of Al Netilat Yadayim when one is ready for davening after having gone to the bathroom a second time. This also seems to be the view of the Mishnah Berurah, who adds that one should then recite the blessing of Asher Yatzar and the rest of the morning blessings. A similar view was expressed by Harav Shlomo Zalman Auerbach zt”l (Halichos Shlomo page 23). However, the Shaarei Teshuva and Aruch Hashulchan disagree and rule that one should recite the blessing immediately after using the bathroom for the first time.

כתב המשנה ברורה בס”ק ד’: “והח”א כתב דנכון להמתין מלברך ענט”י עד לאחר שמנקה עצמו ורוצה להתפלל עי”ש טעמו אח”כ מצאתי בספר מעשה רב שכן היה נוהג הגר”א ז”ל”. וביאר הסוגיא ביתר שאת שם בביאור הלכה ששאל זו תלוי במחלוקת בין הרא”שּ והרשב”א, וז”ל: “וזה לשון הח”א בכלל ז’ ס”ו נכון להמתין לברך ענט”י עד לאחר שמנקה עצמו ורוצה להתפלל דאז יצא לכ”ע אבל כשבירך מקודם ואח”כ יפנה להרא”ש צריך לחזור ולברך ואף דלא קי”ל הכי מ”מ נכון ליזהר בזה. שם במ”א סק”א. עכ”ל. (משמע שהיה לו גירסא אחרת במ”א ובאמת לפי מה שכתוב לפנינו אין לו שום ביאור ועיין באחרונים) וכ”כ הגאון ר’ חיים צאנזאר בהגהותיו. ומשמע מן הח”א דמי שהוא קם זמן הרבה קודם התפלה אפילו אם הטיל מי רגלים דזה כבר נקרא בשם עשיית צרכים מ”מ כיון דמסתמא כשיגיע בבוקר זמן תפלה ילך בבית הכסא לנקות עצמו ימתין עתה מברכת ענט”י עד הבוקר כשינקה עצמו קודם התפלה כדי לצאת דעת הרא”ש דס”ל דעיקרה ניתקן בשביל התפלה ולכאורה קשה על עצתו איך יצא עתה בברכתו אליבא דהרשב”א הלא במה שנטל ידיו תיכף כשקם יצא ידי חובת נטילה ואיך יאמר עתה על הנטילה השנייה וצונו על נט”י ולומר דהברכה זו קאי על נטילה ראשונה הלא יש הפסק גדול ולכתחילה יש ליזהר בזה מאוד כמבואר בהרבה אחרונים בסימן ו’ עי”ש אמנם באמת אפשר ליישב דהרי כתב הב”י בסימן ו’ דלטעם הרשב”א דמשום בריה חדשה נוכל לאחרה ולסדרה עם שאר הברכות אף דהוא הפסק גדול אך א”כ יהיה צריך לברך אח”ז תיכף גם שאר ברכות השחר. ומסתימת לשון השע”ת בסימן ו’ סק”ה משמע שאין סובר כהח”א אלא תיכף אחר עשיית הצרכים מברך ענט”י וא”י וכן בדה”ח לא נזכר שום חילוק בענין זה ואפשר שהטעם הוא משום קושייתנו הנ”ל וכן מוכח בשע”ת סק”ד שזו היא שיטתו. אח”כ מצאתי בספר מעשה רב כהח”א שכתב שיש לסמוך ברכת ענט”י לתפלה ולא יאמר אותו תיכף כשקם כשאין דעתו להתפלל מיד ובלבד שלא ישכח עכ”ל ואף דיש לדחות דהוא קאי שם לשיטתו דפסק שם כהרא”ש דצריך לברך לכל תפלה משא”כ לדידן מ”מ יותר טוב לעשות כהח”א דזה אליבא דהרא”ש בוודאי יוצא ואפשר גם להרשב”א לפי מה שכתב הב”י וכנ”ל משא”כ אם לא יעשה כוותיה להרא”ש בוודאי אינו יוצא וכדמוכח בתשובת הרא”ש שהובא בב”י. וגם מהרמב”ם משמע שסובר כהרא”ש דהעיקר ניתקן נט”י בשביל התפלה ולא בשביל בריה חדשה מדסובר דצריך לברך לכל תפלה בפרק ד’ מהלכות תפלה הלכה ג’ והובא בב”י לקמן בסימן צ”ב:”.

ודעת הערוך השלחן בסימן ד’ שיכול לברך מיד בבוקר אף לדעת הרא”ש, וז”ל: “וראיתי לגדולים שתפסו דלדעת הרא”ש בהכרח להסמיך ברכה זו לתפילה דווקא, כיון שנתקנה משום תפילה. ולעניות דעתי מוכח מהרא”ש עצמו שאינו כן, שהרי כתב בתשובה כלל ד’, והביאו הטור לקמן סוף סימן מ”ז, וזה לשונו: המשכים ללמוד קודם עלות השחר יברך “על נטילת ידים” ו”אשר יצר” וכו’ עד כאן לשונו. והרי עדיין אינו זמן תפילה והוא יושב ללמוד, ועם כל זה מברך “על נטילת ידים”! אלא ודאי דתקנת הברכה היתה משום תפילה, אך תקנוה שיברכה מיד בקומו ממיטתו. וכן מוכח מהרמב”ם ומהגמרא, שתקנוה בין ברכות השחר. וכן עיקר לדינא. (ועיין חיי אדם כלל ז’, ובמעשה רב. ולעניות דעתי נראה כמו שכתבתי.)

4. The previous argument would also apply to a case where one wakes up without needing to use the bathroom, but he will need the bathroom later on before davening, according to the Chayei Adam, Vilna Gaon and Rav Shlomo Zalman Auerbach zt”l one should only recite the bracha after having used the bathroom and when he is ready to daven. However, according to the Shaarei Teshuva and the Aruch Hashulchan one should recite the bracha after washing his hands when he wakes up.

5. Some Ashkenazim have the custom to wash their hands in their home, not recite a blessing, travel immediately to Shul and then recite the blessings of Al Netilas Yadayim, Ashar Yatzar and the rests of the birchas hashachar during davening. (Rama 6:2) However, the Kaf Hachaim and the Mishnah Berurah write the achronim agree that the proper approach is to recite the bracha of al netilas yadayim at home after immediately after washing one’s hands.

6. If one forgot to recite the bracha of al netilas yadayim before davening he may not recite it after davening. (Mishnah Berurah 4:1)

Netilas Yadaim In The Morning (Part 2)

Preparing Water By The Bed

1. As stated in the previous post, the Gemara states that upon waking up in the morning an evil spirit rests upon one’s hands. The Gemara severely warns that one may not touch certain parts of the body before washing his hands as the ruach ra’ah can cause damage to the body. The Gemara writes that one should not touch food or drink, his eyes [lest he become blind], ears [lest he become deaf], nose [lest he contract bad smells], mouth [lest he become mute, and have bad breath], etc.

2. According to the Gemara one may walk prior to washing. The only restriction according to the Talmud is not to touch food and drink [or orifices of the body]. The Zohar, however is very stringent in these matters stating that one may not walk even four cubits (amos) while the impure spirit resides on ones hands prior to the morning washing and one who does so is liable to death by heaven (misah l’shamaayim). (Shulchan Aruch Harav 1:7) Due to the above restriction against walking before washing, the Elyah Rabbah (1:4) writes that prior to going to sleep one is to prepare a basin of water near his bed to wash with upon awakening. This opinion is cited by the Mishnah Berurah amongst other authorities. Indeed, many tzaddikim were very careful to prepare a basin of water near their bed in order not to walk while the ruach ra’ah rests on their hands (Noam Elimelech Igros Kodesh). Some tzaddikim were even diligent not to place their feet on the ground before washing their hands.

ראיתי בספר אגרא דפירקא סעי’ ט’ שכתב: “קבלה מאת כבוד דודי זקני סבא קדישא מו”ה משולם זושא זצוק”ל, הא דאין רשאין לילך ד’ אמות בלי נטילה בשחרית, אמר הוא ז”ל דיש ליזהר שלא להציג רגליו על הארץ בלא נטילה, כי בהציג רגליו על הארץ בלא נטילה אזי חס ושלום כל היום הרע (שבנפש הבהמיית) רודף אחריו להסיתו. ואמר ע”ז רמז הפסוק [תהלים לו ה] יתיצב על דרך לא טוב (אזי ח”ו) רע לא ימאס”. וכן כתב הגאון הקדוש מקאמרנא בשלחן הטהור (סימן א’ ס”ב): “מיד כשיעור משנתו בעודו שוכב במטה יטול ידיו ולא יעמוד על רגליו בלי נטילה ומכש”כ שאסור לילך ארבע אמות בלי נטילה וחייב מיתה”. וע”ע בספר קדוש ישראל (חלק א’ דף ט”ז) שכתב בלשון זה: “נוהג היה בבוקר השכם להעירם ולהגיש להם מים לנטילת ידים, ארע פעם כי בהביאו את המים לנטילה, שאל אחד מנכדיו: ‘מדוע מטריח עצמו הסבא להגיש לנו את המים, הלא נוכל לגשת בעצמנו, שהרי אין ארבע אמות עד מקום המים ומותרת הגישה עד לשם?’, לשאלת כ”ק הצמח צדק מוויזניץ מי הגיד להם זאת, השיבו: ‘המלמד לימדנו כך’, בעקבות תשובה זו פיטר הצ”צ זי”ע את המלמד ממשרתו”. ושוב מצאתי בספר דרכי חיים ושלום הנהגת הבעל מנחת אלעזר ממונקאטש בסימן א’ שכתב שהגאון זצ”ל לא הציג רגליו על הארך ולא הקים גופו בלי נטילת ידים כי אם בעודו שוכב הי’ מוטה ידיו לנט”ע מהכלי שהי’ מכין עם מים סמוך למטתו ממש, ע”ש.

3. While this practice is not just commendable, but also advisable, the author noticed that many people do not adhere to this ruling. Indeed, the Elyah Rabbah made note of the fact that many g-d fearing Jews do not place a basin of water by their beds. Now, it would be easy to just write this off as an error on the the part of many and that their actions are indeed incorrect. However, in an attempt to vindicate (melamed zechus) their actions, the author wishes to offer two possible leniencies, albeit questionable one’s.

4. The first potential heter is that of the Shevus Yaakov (cited by Shaarei Teshuvah). The Shevus Yaakov maintains that one may according to hallacha consider the entire house as four amos. Therefore, according to this opinion one may walk around the room before washing. However, the Mishnah Berurah writes that one may only rely on this opinion in a case of need.

5. The second potential heter traces itself back to tragic death of The Ger Tzedek of Vilna. The Ger Tzedek of Vilna (c. 1700 – May 23, 1749), also known as Count Valentine Potocki, was a Polish nobleman of the Potocki family who converted to Judaism and was burned at the stake by the Roman Catholic Church because he had renounced Catholicism and had become an observant Jew. Harav Shlomo Zalman Auerbach zt”l reported that there is a tradition that the Vilna Gaon zt”l said that when the Ger Tzedek was killed he sanctified G-d’s name to such a degree that the ruach ra’ah of the morning was strongly diminished. Harav Avigdor Neventzhal shlit”a explains, in the name of Harav Shlomo Zalman, that the tradition from the Vilna Gaon that the ruach ra’ah on hands was nullified with the death of the Ger Tzedek applies only to laws of the Zohar (such as not walking four amos) and not the Talmud Bavli (such as not touching bodily holes) and since this law is sourced in the Zohar, there is reason to be lenient. However, as noted above most authorities, including the Mishnah Berurah, make no comment of this leniency.

Netilas Yadaim In The Morning (Part 1)

1. The Sages enacted that every morning upon waking up one should wash his hands and recite the blessing al netilas yadaim. (Brachos 15.)

2. The Rishonim offer two reasons for this obligation: 1) The Rosh (Brachos 9:23 and Shu”t 4:1) writes that it is inevitable that while one is sleeping he will come in contact with areas of the body that are unclean and sweaty, rendering the hands unclean and unfit for prayer. Therefore, in order to allow us to pray shachris we wash our hands and recite a bracha. 2) The Rashba (Shu”t 1:191) offers a different reason for the enactment. He maintains that every morning when G-d returns our souls we are new beings and creations ready to begin serving Hashem. Explains the Rashba, just as kohanim needed to wash their hands in order to sanctify themselves before performing their service in the Beis Hamikdash, so too we must wash our hands before beginning our daily service of G-d. For normative halacha the accepted view is to wash one’s hands if either the Rosh or the Rashba deem it necessary, however, we only recite a blessing if the washing is required by both the Rosh and the Rashba. (see Ortzos Hachaim 4:1)

3. The poskim offer a third reason for the Netilas Yadayim in the morning and that is because the Gemara stated that an evil spirit (ruach ra’ah) rests on one’s hands in the morning and it can only be removed by washing the hands three times in succession (Shabbos 108a and Tur 4). This third reason for washing on it’s own does not require a blessing. The Mishnah Berurah (4:8) adds that while we take this reason into account and do our best to remove the evil spirit, the Sages would not have created an enactment requiring Netilas Yadayim just to remove the ruach ra’ah. Rather, the real reason for the enactment is that of the Rosh and Rashba.

4. Women must also wash their hands in the morning before davening.

וראיתי בשו”ת מחזה אליהו ח”א סימן י”א שביאר שכיון שהחיוב נטילה חל משות תפלת שחרית, לא מיבעיא לדעת הרא”ש שכל החיוב הוא משום תפלת י”ח אלא גם לדעת הרשב”א אין נוטל אלא לתפלת שחרית וכמו שהבאנו לעיל מחיי אדם, וא”כ נמצא שלא יברכו על נטילת ידים אלא א”כ מתפללת תפלת י”ח או עכ”פ קרית שמע, אבל אשה היוצאת ידי חובת תפלתה בברכות השחר או בשאר בקשות תיטול ידיה אבל לא תברך. אכן שוב מצאתי בספר אשי ישראל פרק ב’ סכ”ט שכתב בלשון זה: “גם נשים יכולות לברך ברכת על נטילת ידים בשחרית, ואפילו אם הן אינן מתפללת, ורק מסתפקות בתפילה ובקשה קצרה”. וביאר שם בהגה דאם האשה מתפללת ק”ש ושמו”ע ודאי יכולה לברך, דהרי ברכת ענט”י נתקן לתפילה, (עיין ערוך השלחן ס’ ד’ סע’ ה’-ו’) ועיין מג”א סי’ ו’ ס”ק ח’ דגם כשאומרת רק ברכות השחר עד ברכת הגומל חסדים טובים נחשב הברכות במקום תפילה שיכולה לברך תחילה ענט”י (עיין ערוך השלחן סימן ו’ סעי’ י’). ואפי’ אם הנשים יוצאת יד”ח מצוות התפילה בתפילה קצרה בלבד, ג”כ יכולות לברך ברכת ענט”יּ הואיל ותפילה קצרה זו נחשבת אצלם מה”ת כתפילה הוי נטילה זו כנטילה לתפלה, ויש עוד לצרף בזה את דעת הב”ח סי’ ד’ סוד”ה וידקדק, דברכת ענט”י מברך על מנהגו של עולם ולכן נשים ועמי הארצות שאינם קורים ק”ש ואינם מתפללים מברכים ענט”י. וע”ע בשו”ת תשובות והנהגות ח”א ס’ ע”ב ומה שכתב בזה. ושוב ראיתי במשנה ברורה ס”ק י’ שכתב שיש להזהיר הנשים לרחוץ ידיה להסיר מעליהם הרוח רעה ע”ש.

5. The Chida(Avodas Hakodesh Moreh Etzbah 2:60) writes that one should ensure that his young children wash their hands in the morning in order to remove the ruach ra’ah that rests on their hands (third reason cited above). This view is cited by many authorities, including the Pri Megadim and the Mishnah Berurah. There is a difference of opinions at what age children should be taught to wash their hands in the morning: 1) The Shulchan Aruch Harav writes that the common custom is that one begins washing the children’s hands at the age of chinuch. [The age of chinuch is subjective based upon the intellect and maturity of each child. The age of chinuch in this regard is from when the child begins to understand the concept of washing hands to remove impurity. Every child is different in this regard. see Mishnah Berurah 343:3] However, he adds that one who is diligent to wash the hands of his son from time he is circumcised “is called holy”. Harav Yaakov Emden zt”l (in his siddur) likewise writes that the common custom is to be lenient with children under the age of chinuch, however, he advises that one be strict to wash the hands of younger boys from the time of their circumcision. The Aishel Avraham of Botchetch also maintains that children under the age of chinuch need not wash their hands. 2) Rav Yaakov Kamenetsky zt”l in Emes Leyaacov is quoted as ruling that once a child is old enough to recite a verse from the Torah or answer Amen to a berachah, the parents should make sure that that his hands are washed properly. 3) The Ben Ish Chai (Toldos 10) writes the following, “One should remind his wife that every day she should wash her children’s hands. even if they are infants who still breast feed, since there are times that they come in contact with food we do not want [the ruach ra’ah that rests on their hands] to contaminate the food. In addition, it is a segulah that the children will grow up with purity and become holy Jews.” 4) The Rebbe Rashab zt”l of Lubavitch wrote, in his last will and testament, that one is to be careful to begin washing child’s hand starting from when the child is no longer in diapers (Ishkavta D’Rebbi page 137).

Harav Eliezer Yehuda Waldenberg zt”l (Tzitz Eliezer 7:2) discusses the aforementioned question at length and he concludes that the obligation to wash the children’s hands begins at the age of chinuch. Before the child has reached the age of chinuch there is no obligation, yet it is praiseworthy to wash their hands in the morning. However, if the child is unhappy and does not want his or her hands washed it is permissible to occasionally forgo the netilas yadayim.