I am happy to anounce that I recently printed the second volume of my sefer on Kiruv, Umekareiv Biyamin. The sefer, just as volume one, is a Hebrew hallachic work discussing some of the more common questions posed to Kiruv and Chinuch rabbanim.
Some topics discussed in this sefer include: pidyon haben when they do not know if the child is a kohen, levi or yisrael; attending a wedding in a conservative synagogue; using secular tunes for davening; naming children after non-observant Jews etc. Below is the table of contents.
To order a copy please contact me at avizakutinsky@gmail.com. The price of the sefer is $16 for those living in the USA.
I thank you for your time
תוכן הענינים
עניני תפלה
סימן א’ בענין בעל תשובה שלא אמר קדיש על אביו בשנה הראשונה אם יאמר אחר כך
ובו יבואר: שיטת האר”י ז”ל בסוד ענין אמירת קדיש – משפט רשעים בגיהנם י”ב חודש – דברי הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ”ל – דברי הרב יעקב הלל שליט”א
סימן ב’ בענין תפילה בשביל אחר שיחזור בתשובה
ובו יבואר: קושיות המהרש”א – שיטת החזון איש
סימן ג’ בענין בעל תשובה ספרדי שחזר בתשובה אצל חב”ד, איך עליו לנהוג לענין מנהגים ותפלה
ובו יבואר: שיטת הגאון רבי עובדיה יוסף זצ”ל – שיטת הגאון רבי שלמה זלמן אורבך זצ”ל – שיטת הגאון רבי חיים פינחס שיינברג זצ”ל – אין לשנות הנוסח שלו – נוסח עדות מזרח ודעת האר”י ז”ל – דעת המחמירים אף בזה – מתוך מה שלבו חפץ
סימן ד’ בדבר טלפון, רדיו ומיקרופון לכל דבר שבקדושה
חלק ראשון- השומע קדיש וברכות ע”י מכשירים כאלו אם יש לענות אמן אחריהם
ובו יבואר: חילוק בין נד”ד לברכה מעל טייפ – דיעות הפוסקים שיש לענות אמן בכל ענין
חלק שני- ואם יכול לצאת ידי חובתו (כמו למגילה והבדלה) ע”י מכשירים כאלו
ובו יבואר: הבנת פוסקי דורנו בפעולת מכשיר הטלפון וכדומה – צד להתיר בקריאת המגילה והבדלה לפי האגרות משה והציץ אליעזר – העומד סמוך לשליח צבור שקורא המגילה במיקרופון – מכונת שמיעה (Hearing Aid)
סימן ה’ ברכת שהחיינו על קיום מצוה בפעם הראשונה
ובו יבואר: שיטות הראשונים בזה – שיטות הסוברים לברך – שיטות הסוברים שלא לברך – דעת הפרי תואר
סימן ו’ בענין אם מותר לנגן קטעי תפלה ובקשות בניגוני נכרים
ובו יבואר: מקור הדברים – שלא בשעת תפלה – דעת המגן אברהם – ניגון נכרי – שירי גוים שנשתכחו
סימן ז’ תפילה במקום שתלו שם צורת שתי וערב
ובו יבואר: דברי התרומת הדשן
עניני תורה
סימן ח’ בענין אם מותר לכבד את מי שאינו דתי למלאות אות בהכנסת ספר תורה
ובו יבואר: אם יש לחילונים דזמננו חלות שם מחלל ש”ק בפרהסיא – תינוק שנשבה – אי מילוי אות נחשב ככתיבה
סימן ט’ בענין אם מותר להזכיר שמות השם הנזכרים בתלמוד ובמדרשים
ובו יבואר: דעת המתירים – חצי פסוק – סברא לחלק בין פסוקים וברכות – דעת האוסרים
סימן י’ בענין לימוד תורה לתלמיד שאינו הגון ואם יש לחוש לזה למעשה בזמננו
ובו יבואר: מקורות לדין זה – שיטת המאירי – דברי הערוך השלחן – שיטת השלחן ערוך הרב
סימן י”א בענין לימוד תורה שבעל פה ושבכתב לנשים
ובו יבואר: כאילו מלמדה תפלות – תורה שבכתב – פשטות תורה שבכתב – מפרשי תנ”ך – לא כדורות הראשונים דורות האחרונים – דינים השייכים לאשה – ביאור “חיוב” זה – תורה שבעל פה – אגדות חז”ל ומוסר – שיטת הגאון רבי יוסף דוב הלוי סולוביצי’יק זצ”ל
סימן י”ב בענין שותפות יששכר וזבולון
ובו יבואר: מקור הדברים – מחלוקת הראשונים בביאור השותפות של יששכר וזבולון – שיטת רבינו ירוחם (ע”פ האגרות משה) – שיטת רב האי גאון – שיטת רבינו ירוחם (ע”פ הגרש”ק זצ”ל) – אם חולקים השכר ממש
עניני פדיון הבן
סימן י”ג בענין פדיון הבן אצל איש שאינו יודע אם הוא כהן, לוי או ישראל
ובו יבואר: פדיון הבן נחשב דבר שבממון – סתירה מגמרא בכורות – שיטת הצמח צדק (הראשון) – דברי הקונטרס הספיקות – שיטת ההפלאה בדין אין הולכין בממון אחר הרוב – דעת החולקים על ההפלאה – אם האב יפדה את בנו הגדול או אם הבן יפדה את עצמו
סימן י”ד בתולה שזינתה וילדה בן זכר ומת ואח”כ נישאה וילדה בן זכר והבעל רוצה לפדותו והוא אינו פטר רחם אם מחוייבת להודיעו
ובו יבואר: אם ברכה שאינה צריכה הוי איסור דרבנן או דאורייתא – איסורים וכבוד הבריות – דין לובש שעטנז בשוגג
עניני שמות
סימן ט”ו האם מותר לקרות בנו ע”ש אביו הנפטר שלא שמר תורה ומצוות
ובו יבואר: חשיבות של שמות האדם – קריאת בנו אחר אביו הוי קיום כיבוד אב ואם – ושם רשעים ירקב – שמא עשה תשובה קודם מיתה – כשהנפטר היה בעל מדות טובות – צירוף עוד שם לברכה – בשעת קריאת השם יכוון על צדיק באותו שם
סימן ט”ז בענין נתינת שם נכרי לבן ישראל
ובו יבואר: דעת האוסרים – תרגום של לשון הקודש – מדינא מותר
ענין ארץ ישראל
סימן י”ז עליה לארץ ישראל בניגוד לרצון ההורים
ובו יבואר: מצוות יישוב ארץ ישראל – דעת הרמב”ן דמצותה מן התורה – דעת הרמב”ם – דעת רבינו חיים כהן – דעות הפוסקים בנדון דידן שיש לעשות עליה – דעות הפוסקים בנדון דידן שיש לשמוע להורים – מצוות יישוב ארץ ישראל הוי מצוה קיומית
עניני שבת ויו”ט
סימן י”ח בענין אם מותר לעשות ריקודים בשבת
ובו יבואר: שיטת התוספות – צד להחמיר אף להרמ”א – דעת הערוך השלחן – דעת המנחת אלעזר
סימן י”ט בענין הזמנת מחללי שבת לסעודת יום טוב
ובו יבואר: בישול לצורך עכו”ם – להזמינו לסעודת יום טוב – מחלל שבת בפרהסיא נידון כגוי מן התורה או מדרבנן – לבשל בשבילו בקדרה אחרת
סימן כ’ אם מותר לנסוע במוצאי שבת קודש עם נהג שברור שלא הבדיל כלל
ובו יבואר: לפני עור לא תתן מכשול – לומר “שבוע טוב” – שיטת הציץ אליעזר – דברי הגרי”ז על הרמב”ם
ענין צדקה
סימן כ”א בענין קבלת צדקה מעכו”ם וממומר לחלל שבת בפרהסיא
ובו יבואר: אין מקבלין צדקה מגוי – אם יש איסור בצינעה – חילוק בין קבלת צדקה משר ומלך ובין קבלה מעכו”ם יחידי – קבלת צדקה מנוצרים – קבלת צדקה מארגון או ממדינה – תמיכה מן השלטון (welfair) – קבלת מתנה מנכרי – קבלת מתנה וצדקה ממומר – רשימת שמות של מומרים
עניני נשואין
סימן כ”ב בענין נוסח הכתובה של אנשים ונשים עם בעיות מיוחדות
ובו יבואר: כתיבת הכתובה באופן שהכלה אינה בתולה – כתיבת שמות ההורים של חתן וכלה מאומצים – איש או אשה שאביהם גוי ואמם ישראלית – כתובת גרים וגיורות
סימן כ”ג השתתפות בחתונה באולם הנמצא ב”בית כנסת” רפורמי וקונסרבטיבי וכן לענין השתתפות בחתונה בין יהודי לעכו”ם
ובו יבואר: כניסה לבית כנסת רפורמי וקונסרבטיבי – חתונה בין ישראל לעכו”ם
סימן כ”ד בענין נישואין עם משפחות שלא שמרו טהרת משפחה
ובו יבואר: מקור הדברים – בעלי מדות טובות – האם הפגם הוא להמשך לדורות – דעת הגאון רבי משה פיינשטין זצ”ל
סימן כ”ה בענין אם מותר לכהן לישא אשה שאביה גוי ואמה ישראלית
ובו יבואר: מחלוקת הראשונים בבת נכרי לכהן – אם נשאת לא תצא – מה נחשב בדיעבד – קבלת זרע מבנק זרע
עניני עבודה זרה
סימן כ”ו בענין כניסה לכנסיה (Church) וכל המסתעף
ובו יבואר: להתרחק מדרך עבודת כוכבים ד’ אמות – איסור כניסה לבית עבודה זרה – כניסה במקום פקוח נפש – כניסה כדי למנוע הפסד ממון – כניסה במקום איבה – כניסה בשביל הבחירות (Voting) – משחקי ילדים באולם השייך לתיפלה דעכו”ם – הליכה בחצר עבודת כוכבים – דעת הסוברים שישמעאלים הם עובדי עבודה זרה – דעת הסוברים שישמעאלים אינם עובדי עבודה זרה
סימן כ”ז בענין האיסור של כישוף ומזלות
ובו יבואר: תמים תהיה עם ה’ אלקיך – הבטחה ולא ציווי – פעולות הכישוף וכדו’ אם יש להם מציאות אמיתית – קוסם קסמים – טעם האיסור – איזהו קוסם – גורל החול (Geomancy) – לשאול קוסמים במקום סכנה – לדעת העתידות עפ”י חכמת היד והפרצוף – מעונן – גדר האיסור – אחיזת עינים – אחיזת עינים לדעת הרמב”ם – אחיזת עינים לשיטת הרדב”ז – אם מותר להזמין “קוסם” (magician) למסיבת חתן וכלה או ביום הפורים – להזמין קוסם גוי – טעם להקל להזמין קוסם וביאור שיטת הרמב”ם – חכמת האיצטגנינות (Astrology) – לדעת הטבעים – מנחש – ניחוש וסימן – סימנא מילתא – ניחוש כאשר לא אומר במפורש שכוונתו לניחוש – גורל הגר”א – השימוש בגורל ע”י גדולי ליטא – פסוק לי פסוקך – בענין קמיעין
עניני הגר
סימן כ”ח דין הגר בברכת שלא עשני גוי
ובו יבואר: שעשני גר – לא יברך כלום – שלא עשני גוי
סימן כ”ט גר שנתגייר האם כליו טעונים טבילה
ובו יבואר: דעת הסוברים שיש חיוב טבילה – דעות הפוסקים שאין חיוב טבילה כלל
עניני אוכלים
סימן ל’ בענין ברכות על מאכלים שאינם כשרים
ובו יבואר: פסק השלחן ערוך
סימן ל”א בענין אם מותר לאכול אצל קרוב שאינו שומר דיני כשרות, ולהאמינו שהמאכלים כשרים
ובו יבואר: שיטת האגרות משה
סימן ל”ב אם מותר לבעל תשובה לאכול אצל הוריו בכלים שלהם
ובו יבואר: שיטת הרמ”א והש”ך – כלי חרס – כלי זכוכית – כלי זכוכית בשאר איסורים
ענין צניעות
סימן ל”ג כמה שאלות בעניני יחוד
ובו יבואר: מקור לאיסור יחוד ואי הוי איסור תורה – שיטת הרמב”ם – איש אחר עם שתי נשים – טעם איסור יחוד – שיעור יחוד – יחוד במעלית (elevator) – דעת המהרי”ל דיסקין וחצי שיעור ביחוד – יחוד אח ואחותו – שיעור קביעות – שיטת הגאון רבי משה פיינשטין זצ”ל – יחוד עם בן ובת מאומצים (Adopted) – האם לגר מותר להתייחד עם קרובותיו שמגיותו
Is the sefer in ivrit?
LikeLike
Yes it is.
LikeLike