When To Name A Baby

1) Naming A Boy– It is well known that the custom is to name the boy at the Bris. This custom is sourced in the Rishonim. (Siddur Ri Ben Yakar) The reason for this is that only after the baby is in his perfected state, after the removal of the orlah (foreskin), is the baby prepared to receive his Jewish name. (Chesed l’Avraham 2:52)
2) The poskim discuss what to do if a child is ill and will not be able to have the bris on time at 8 days: A) The Sefer Chemudei Daniel is of the opinion that if a child is ill and will not have a bris for weeks, one may give him a name before the bris. According to the Chamudei Daniel one should name the baby before he is 8 days old, while the Sefer Kores Bris (page 25) maintains one should name before the bris, but after the baby is 8 days old. Indeed, there were rabbanim who endorsed naming an ill baby before the bris so that the baby will have a name that others can use when davening for his recovery. Rav Moshe Feinstein zt”l and the Satmar Rebbe zt”l are also cited as advising one to give an ill child a name, even before the bris. (Refer to Kovetz Asia page 244) B) Harav Shach zt”l is cited as ruling that one should only name the baby before the bris if the baby is in a life threatening situation. However, if the bris is postponed because the baby’s bilirubin levels are high, however, the baby is not in a life threatening situation, one should not name the baby before the bris. C) The Steipler Gaon zt”l is cited as ruling that one should never name the baby before the bris. According to the Steipler Gaon zt”l if one wishes to daven for the baby one would pray for “tinok (child) ben plonis.”
3) Naming A Girl– The custom is to name the girl when the father receives an aliyah to the Torah. The Gabbai recites a special Mi Sheberach and the baby is formally named.
4) There are various customs as to when to name the baby girl, however, there are primarily two approaches:
A) The view of the Bnei Yisasschar was to name the baby at the first Torah reading after the birth, even if that is a Monday or Thursday, and one does not wait for Shabbos. (See Minchas Yitzchak 4:107) This is also the view of the Minchas Elazar of Munkatch zt”l and is followed by Munkatcher Chassidim. This is also the custom of Chabad, (Shaarei Halacha U’Minhag Y.D. page 297) Ziditshov and Spinka Chassidim. (Netai Gavriel Niddah vol. 3 page 595)
Similarly, according to the custom of Chabad Chassidim, if a mother gives birth on Shabbos morning after Shachris, the father will name the baby at Mincha.

B) While others name the baby at the Torah reading on the first Shabbos after birth. As it states in the Sefer Ben Uziel Parshas Shemos, “I have heard in the name of Rav Yechezkal of Shinova zt”l that he was particular not to name a girl during the week, rather only to do so on Shabbos. He explained that the reason being that a baby boy receives his holy neshama at the bris milah, however, a baby girl receives her holy neshama on Shabbos.” The Avnei Nezer is also as cited as being very particular that one name a girl on Shabbos. (Siach Sarfei Kodesh 3:283) This is also the practice of many chassidim, including Siget, Satmar, Tchernobel, Sanz, Ger, Amshinov, Bialeh and Belz. This is also the custom of many sefardim. (Mishnas Yehoshua Bas page 209)
5) The custom of Belz is that they name on Shabbos. However, if the baby is born on Friday, they will wait and name the baby the following Shabbos (8 days later).
6) The custom of Sanz and Babov is to name the baby on Shabbos. This is true even if during the week is Yom Tov, they still wait for Shabbos.
7) Harav Gavriel Zinner shlit”a writes that all agree that if a baby girl is born ill and requires others to daven for her health that one should name her right away and one need not wait for a day that the Torah is read.

Who Chooses The Name Of The Baby

1) The right to name the child belongs to the parents of the child and to them alone. No other person (grandparents etc.) should get involved in the naming of the child. As the Lubavitcher Rebbe zt”l writes, “As for her question regarding a suggestion as to what to name the child that was born, may he live. The Response of my father in law, the Rebbe, on this matter is known: He does not get involved in these matters. [This lack of involvement] is understood in light of the Arizal’s words that parents are given the thought from Above as to what to name the boy or girl that is born, a name connected to this child’s soul, so that the letters of the name are connected to the life force of the sould and body.” (Likkutei Sichos vol. 12 page 182. See also Bris Avos 8:30)
2) The common custom is that the parents do not reveal the name to others until the baby is formally named (the boy at the bris and there are various custom when the girl is formally named). Rav Sarya Deblitzky shlit”a explains that the reason that the name is not revealed to others is out of concern of ayin hara. (See Avnei Yashfei 1:196:6)
3) Whose side of the family should name the first child, and any subsequent children, is dependent on custom:
Sephardic Custom– The Sephardic custom has always been to name the first child from the father’s side of the family and the next child from the mother’s side and it continues with this pattern.
Rav Ovadia Yosef zt”l (Yabia Omer 5 Y.D. 21), citing Rishonim, points to the naming of Yehuda’s children in Sefer Breishis as the source of this custom. The Torah records that Yehuda named his first son (Er), and his wife named the second son (Onan). Thus it is evident that the first child is named by the father and the second by the mother. [Although, the Torah mentions that his wife named the third son as well, the Daas Zekeinim Mibaalei Hatosafos points out that the Torah specifically tells us that Yehuda was out of town at the time of the naming of his third child and was therefore unable to name him. If both parents are present, however, it seems that they should alternate namign the children, with the father naming the first child.]
4) Interestingly, the Lubavitcher Rebbe zt”l was asked what is the proper order for naming children and he explains that if there is no set custom in the locale, one should follow the custom of the Rishonim, cited above, that the first child is named by the father, the second by the mother and so on. (Likkutei Sichos vol. 7 page 308)

5) The Ben Ish Chai (Year 2 Shoftim 27) maintains that even if the father wishes to forgo the honor and wishes to let the wife name the first baby after the mother’s side, he may not do so. However, Rav Ovadia Yosef zt”l writes that if the paternal grandfather is willing to forgo the honor, they may name the baby after the maternal grandfather. Such as the maternal grandfather was a rabbi etc. This is especially so when the need to maintain shalom bayis is at play. For practical halacha, a competent rabbi should be consulted.

6) According to this custom if the child is given two names, one after the father’s side and one after the mother’s side, the name after the father’s side should be used first.
7) Ashkenazic Custom– The current Ashkenazic custom is that the mother’s side of the family has the rights to the first name. (See Hamaor 5732:2, Shearim Metzuyanim B’Halacha 163:22 and Igros Moshe Y.D. 3:101)
One reason given for this custom is that the bond between a daughter and her parents is weakened by her marriage because she leaves their home and now has responsibilities to her husband. Indeed, this weakened bond manifests itself in the halacha that a married woman is no longer obligated in the mitzvah of kibud av v’em as it may interfere with her responsibilities toward her husband. In order to strengthen this newly weakened bond, the first child is named from the mother’s side of the family. (See Kovetz Noam vol. 13 page 194)
Rav Chaim Kanievsky shlit”a offers a second reason for this custom. He explains that since the mother just went through a painful delivery process, she is given the rights of the naming of the first child in order to help ease the pain. (Halichos Ketanim U’ketanos page 31)

8) According to this custom if the child is given two names, one after the father’s side and one after the mother’s side, the name after the mother’s side should be used first.
9) Despite the various customs, cited over the last few emails, great should be taken that no arguments arise when naming the baby and that both the husband and wife are happy with the decision. (See Tziporan Shamir 186 and Ziv Hasheimos page 30)

Chanukah (Assorted Halachos)

1) On all eight days of Chanukah, complete Hallel is said. (Shulchan Aruch 683:1) If one accidentally only recited a “Chatzi Hallel” (he omitted the chapters of Lo Lanu and Ahavti), he should repeat the complete Hallel without reciting the Brachos at the beginning and end of Hallel. (Ishei Yisroel page 481, regarding Hallel on Pesach, citing the view of Harav Wosner zt”l in Shevet Halevi 7:62. See, however, Rivevos Efraim 4:105 who maintains that one should recite the blessings as well.)
2)The Zohar Hakadosh (Shemos 12a) writes that during the months of Teves, Av, and Tamuz the middah of din, judgement, is very pronounced in the world. The Minchas Elazar of Munkatch (3:66) writes that based on this teaching of the Zohar, the Rav of Rozvadov zt”l encouraged his children not to marry during these three months. Similarly, the Lubavitcher Rebbe zt”l (Igros Kodesh Vol. 18 Page 16), in a letter to one of his followers, writes that, “Our custom is not to make weddings during the month of Teves.” Perhaps the reason that Chabad Chassidim refrain from marrying during the month of Teves is due to the words of the Zohar Hakadosh. Sqaure Chassidim also refrain from making weddings during the month of Teves. (Netai Gavriel Nisuin 48:37) However, the Minchas Elazar continues to note that the common custom is to allow for weddings to take place during the month of Teves. Harav Gavriel Zinner shlit”a, citing the Pupa Rebbe zt”l, explains that everyone agrees that one is allowed to get married during Chanukah, even though a few days of Chanukah take place during the month of Teves. (Netai Gavriel ibid.)
3) It is a mitzvah for a mourner to serve as the chazzan during the eleven months that he recites kaddish. (Rama 376:4) The poskim debate whether a mourner may serve as the chazzan onChanukah: A- Some say that he may serve as the chazzan for Mincha and Maariv, but not for Shachris since Hallel is recited. (M.B. 684:1) B- Some disagree and hold that he may serve as the chazzan during Shachris until after Shemoneh Esrei, but should be replaced for Hallel. (M.B. 581:7, citing Machatzis Hashekel) C- While some poskim hold that a mourner does not serve as chazzan at all during Chanukah. (M.B. ibid, citing Gra) Many chassidim follow this last view. For normativa halacha, one should follow his family custom.
4) The Shulchan Aruch  (670 1,3) rules that one may not deliver a hesped, eulogy, on Chanukah. However, a eulogy for a talmid chochom in his presence is permitted. Harav Neventzhal shlit”a cites Rav Yosef Chaim Zonnenfeld zt”l, who refused to discuss negative news or sad reports on Chanukah. He felt that talking about something depressing is akin to delivering a eulogy and is not appropriate for Chanukah. (BYitzchak Yikareh 670)
5) On Chanukah, when lighting the menorah, one should not speak between the brachos and the beginning of the lighting of the candles. If one did speak, if the conversation concerned the lighting itself, he is not required to repeat the brachos. If the conversation did not concern the lighting, he is required to repeat the brachos. (See M.B. 432:5 and Laws ofChanukah by Rav Shimon Eider page 28) Preferably, one should not speak until he completed lighting all the candles. However, if he spoke after lighting at least one candle the brachos are not repeated. (Laws of Chanukah ibid.)
6) The poskim debate whether one should light the Chanukah lights before reciting Havdalah this Motzei Shabbos, or is Havdalah recited before kindling the Chanukahlights. (See Shulchan Aruch, Rama, Mishnah Berurah and Biur Halacha 681 for full discussion) In shul, the custom is to light Chanukah lights first. At home, however, since there is basis for both views, one should continue to conduct himself according to his own custom. If one has no specific custom he should perform Havdalah first and then kindle the Chanukah lights. (Opinion of Harav Yosef Eliyahu Henkin zt”l cited in Luach and of Harav Shimon Eider zt”l in Halachos of Chanukah page 44)
7) During Chanukah, many refrain from visiting the cemetery on the death anniversary of relatives, because such a visit is liable to evoke tears and eulogizing, acts forbidden during Chanukah. Instead, they visit the cemetery before or after Chanukah. Others do not refrain from going to the cemetery on Chanukah, and this is the practice of some Ashkenazi communities. (See Gesher Hachaim 29:5) However, all permit visiting the graves of the righteous duringChanukah (Ben Ish Chai) (See also Yalkut Yosef Kitzur Shulchan AruchChanukah who cites those that are strict but who concludes that “those who act leniently have whom to rely on).
8) From a half hour prior to the time of lighting the menorah (approximately 10-15 minutes before sunset) one may not eat. (M.B. 672:10) A snack, however, is permitted. (Halachos of Chanukah by Rav Shimon Eider page 22) The definition of snack, for this discussion, is fruit and drinks. One may also eat bread and mezonos less than the size of a volume of an egg. (see Piskei Teshuvos page 479). The custom is for women to refrain from eating as well, even though they don’t light themselves. However, if a woman is not feeling well she may eat. (Bitzeil Hachochma 4:58 and Netai Gavriel Chanukah 5:5) If one wishes to eat before lighting the menorah (for example he will be at work late and won’t light for hours) he should appoint a shomer to remind him to light and this will permit him to eat. (Netai Gavriel 5:6)
9)  The time for lighting the Chanukah candles on Friday is after Plag Hamincha, before sunset, and should burn a half hour after Tzeis Hakochavim. Therefore, care should be taken to see that there should be enough oil in the Menorah at the time of the lighting, to burn for the required amount of time.
10) One should preferably daven Mincha first and then kindle the Chanukah lights. However, if this is not possible, one may light first and then daven Mincha. One should rather daven Mincha with a minyan after lighting the Chanukah candles, then daven alone before lighting the candles. (See Shulchan Aruch 679 and Mishnah Berurah 2)
11)  On Erev Shabbos, the Chanukah lights are kindled before the Shabbos candles even if a man is lighting the Shabbos candles. The reason is that there is a view which holds that men are mekabel Shabbos when he lights the Shabbos candles and melacha is prohibited. Although most poskim disagree with this view, and feel that men are not mekabel Shabbos when lighting the Shabbos candles, the custom is to preferably conduct himself accordingly.
12) However, if a man lit the Shabbos candles and did not intend to usher in Shabbos, he may kindle the Chanukah lights afterwards. This Halacha concerns a man, who does not accept Shabbos by lighting the Shabbos candles. However, when a woman lights the Shabbos candles, the custom is that the she does accept Shabbos and is prohibited from doing any melacha. Therefore, if she should, accidentally, light the Shabbos candles, she is no longer permitted to kindle the Chanukah lights. She should, instead, instruct another person to light for her (as long as it is before sunset) and recite the blessing “Lehadlik Ner Shel Chanuka” on her behalf. She may, however, recite “Sheasa Nissim”. (Mishnah Berurah 679:1)

Be part of The Hashevaynu Siyum Hashas. Join the Daf-A-Thon

Making a Siyum on all of Shas is a dream of all Jewish men. For some, this dream remains a dream, but by coming together we can make it a reality for all.
Hashevaynu invites all Jewish men to sign up to learn 10 Daf of Gemarah to join in the Hashevaynu Daf-A-Thon. We ask that each page that is learned be sponsored with a minimum of a $36 donation (with a minimum total of $360) that can be raised from your family and friends.
Please click on This Link to sign up on the Google Spread Sheet for the 10 dafim that you would like to learn. (Dafim are reserved on a first come, first served basis.)
Each page can be dedicated as a Zchus L’Eluy Nishmas a loved one, in honor of a birthday or an anniversary, or as a Zchus for a shidduch, parnassah, children or health.
Once you sign up we will send you a personalized fundraising webpage to send to your friends and family, to include them in the mitzvah. We will also send you a list of websites that have shiurim that may help you in completing your goal.
As soon as you sign up, we encourage you to begin learning your portion, so that you will have it completed in time for the Siyum Hashas.
At the culmination of this amazing project, there will be a beautiful Siyum Hashas in approximately three month’s time. Details about the Siyum to follow.
For any questions or Sponsorship Opportunities, please contact Rabbi Yehuda Zakutinsky at 646-591-7025 or hashevaynu4u@gmail.com
In the merit of this Siyum Hashas, may all of Hashem’s children return to Him.
Hashevaynu Hashem Eilechah, V’Nashuva……
Your friends at Hashevaynu

Sefer on Kiruv – Volume 3

Hi, I am in the process of completing and printing the third volume of the Sefer on kiruv (Umekareiv Biyamin). Before I begin printing I would like to know if there are any topics that you guys think I should cover. I am printing the table of contents of this upcoming sefer below and if there is something not covered there, please let me know at avizakutinsky@gmail.com. Thank you


תוכן הענינים
סימן א’ בענין לימוד תורה מרב שאינו הגון

ובו יבואר: מקור לאיסור לימוד תורה מרב שאינו הגון – מי שלימד תורה במוסד קונרסבטיבי – רבי מאיר ואחר – חילוק בין קטנים לגדולים – שיטת הרמב”ם – לימוד מספרים שנכתבו ע”יּ רב שאינו הגון

סימן ב’ גר הבא להתגייר אם מותר להרדימו בסם לפני שנימול

ובו יבואר: הרדמה כללית – שיטת ה”שרידי אש” – הרדמה מקומית – האם בעינן להרגיש צער במילה

סימן ג’ בענין אם יש חיוב קימה בפני זקן חילוני בזמן הזה

ובו יבואר: חיוב לקום מפני “זקן אשמאי” – ביאור בשיטת רש”י – להלכה אין לקום בפני רשע – תינוק שנשבה

סימן ד’ בענין מי שעבר עבירות בקטנותו – אם צריך תשובה

ובו יבואר: קטן שהזיק פטור מלשלם – דעת הגהות אשרי – ביאור בשיטת הראשונים הנ”ל – דברי הרמ”א בענין קטן שעבר עבירה

סימן ה’ בענין הדיון ע”א ההשתטחות על קברי צדיקים ובאיזה אופן מותר להתפלל למלאכים

ובו יבואר: עבודה זרה – מלאכים: דעת המתירים – מלאכים: דעת האוסרים – החילוק בין פניה למלאכים שיכניסו התפילות לפניה לצדיק חי שיתפלל עבורו – אם פניה אל נשמת הצדיקים קיל טפי מפניה למלאכים – מחלוקת הפוסקים איך להתפלל אצל קברי צדיקים

סימן ו’ האם מותר לכהנים לבקר קברי צדיקים

ובו יבואר: מקור ראשון להתיר – מקור שני להתיר – מקורות מהגמרא שצדיקים מטמאים בטומאת המת – שיטת הראב”ד בענין כהנים בזמן הזה – דעת רוב הפוסקים בנד”ד לאסור

סימן ז’ בענין עונש בידי שמים לפחות מבן עשרים

ובו יבואר: מקורות שאין עונשין לפחות מכ’ – להלכה או רק דרוש בעלמא – כמה הלכות וחילוקים בנדון שלנו

סימן ח’ בענין הלעיטהו לרשע וימות וכל המסתעף

ובו יבואר: מקור הדברים – ביאור בדעת הצנועים – לפני עור – חיוב ערבות ומסייע בידי עוברי עבירה – נהג הנוסע בשבת ושואל כיצד להגיע למקום חפצו – בענין מתן תעודת כשרות לבית מלון שיתן חלב צונן אחר ארוחת הבשר

סימן ט’ בענין טעימת סתם יינם

ובו יבואר: טעימת איסור – שיטת הצמח צדק – טעמים לאסור בנד”ד

סימן י’ בענין שינוי שם של בעלי תשובה

ובו יבואר: מקור הדברים – ביאור למה שינוי שמו בלבד מהני – סדר שינוי השם – שינוי השם או תוספת השם – לאיזה סיבה יש לשנות שמו – הלכות שונות

סימן י”א כמה שאלות בענין קריאת שם לתינוק

ובו יבואר: ריע מזליה – נהרג על קידוש השם – קריאה אחר מי שנהרג בהשואה – מת בציערתו – קריאת שם לזכר או לנקבה, או להיפך

סימן י”ב בענין תפלה בבית הקברות

ובו יבואר: דין ק”ש ותפילה בסמוך לקבר – ג’ דיעות בין הפוסקים לברר הענין – האם הדין הנ”ל הינו לכתחלה או גם בדיעבד – היתר א: קברי צדיקים – היתר ב’: להתפלל לכבוד הנפטר – היתר ג’: להעמיק הקבר יותר מי’ טפחים

סימן י”ג בענין טבילה לבעלי תשובה

ובו יבואר: טבילה במומר ששב בתשובה – מקור של הגר”א – חיוב מדרבנן או מנהג בעלמא – דיעות הסוברים שאין צריך טבילה כלל – תינוק שנשבה ואנוס – מחלל שבת בפרהסיא – קבלת חברות

סימן י”ד בנים שנולדו מישראל ונכרית לענין גירות וכל המסתעף

ובו יבואר: אם יש להשתדל לגיירם – דעת הסוברים שאין להשתדל לגיירם – לגמול גוים שלא לשם גרות: דעת המקילים בזה – למול גוים שלא לשם גרות: דעת המחמירים בזה – למול בן הנולד לישראל מנכרית שלא לשם גרות

סימן ט”ו בענין מעשה שבת וכל המסתעף

ובו יבואר: דין של מעשה שבת בשוגג ובמזיד – מחלוקת בין השלחן ערוך והגר”א – גדר “מקום צורך” – לספרדים יש לאסור אף במקום צורך – במעשה שבת של מומר אם צריכין להמתין בכדי שיעשו – אוכל שהובא בשבת באיסור

סימן ט”ז בענין אם מותר לשהות בתוך ביתו פרצוף של אדם בחצי הגוף הנקראת באסט

ובו יבואר: לא תעשון אתי – איסור של חשד – אם האיסור הוא רק בצורה שלמה – לדעת השלחן ערוך יש להקל בנד”ד – לדעת היעב”ץ יש להחמיר בנד”ד – עוד היתר מהחכמת אדם – פסק דין למעשה

סימן י”ז בענין מי שבא ואמר ישראל הוא אם נאמן

ובו יבואר: מי שבא ואמר יהודי הוא נאמן – מי שבא ואמר יהודי אני נאמן אף אם הוא אינו שומר תורה ומצוות – אם מועיל לגבי נשואין – מחלוקת הראשונים בזה – שיטות הפוסקים להלכה – לדעת המתירים הנ”ל אם מותרת לישא כהן – עולי רוסיא

סימן י”ח בענין חיוב כיבוד אב ואם אצל הוריו חילונים

ובו יבואר: מחלוקת הפוסקים אם צריכים לכבד אביו רשע – ביאור בשיטת הרמב”ם – שיטת הפוסקים להלכה – כשההורים תינוקות שנשבו יש לכבדם לכל הדיעות – לעולם אסור לבזותם ולצערם

סימן י”ט בענין האם אשכנזי יוכל לאכול בפסח אצל ספרדי ולאכול תבשיל שנתבשל בכלים שבישלו בהם אורז וקטניות בפסח

ובו יבואר: מנהג הספרדים בקטניות ובאורז – מנהג אשכנז בקטניות ואורז – קטניות שנתערב – כלים שנתבשלו בהם קטניות – ע”פ הנ”ל יש להתיר בנד”ד

סימן כ’ בענין חמץ שעבר עליו הפסח ומכירת חמץ של מומר

ובו יבואר: חמץ שעבר עליו הפסח – חמץ של מומר – מכירת חמץ של יהודי בלי ידיעתו – מכירה כשהמומר ימשיך לאכול מחמץ זה בפסח – עפ”י הנ”ל מצינו עצה למעשה

סימן כ”א מי שמאריך בתפלתו איך להתפלל עם הצבור

ובו יבואר: מקור הדברים – סתימת הפוסקים להקל

סימן כ”ב בענין אי שרי לאחד להיכנס לבית הכנסת להתפלל שם עם הנשק

   ואקדחובו יבואר: מקור הדברים – המתפלל בביתו – כשהנשק מכוסה – נשק בלי כדורים (Bullets) – שיטות הפוסקים להלכה

סימן כ”ג בענין לבישת בגדי לבן לכבוד שבת קודש

ובו יבואר: חשיבות של בגדי שבת – בגדי לבן – אם יש להימנע ללבשן משום מיחזי כיוהרא – דעת הסוברים שאין לחוש ליוהרא – מנהג העולם ללבוש בגדי שחור

סימן כ”ד אם מותר לעבור אצל טלויזיה במעגל סגור

(Closed Circuit Television) ומצלמות בטחון (Security Cameras) בשבתובו יבואר: טלויזיה במעגל סגור – שיטת הגאון רבי משה פיינשטין זצ”ל – פסיק רישא דלא ניחא ליה באיסור דרבנן – אין כאן כתיבה כלל – מצלמות בטחון – שיטת הרשב”א לענין צידה ופסיק רישא

סימן כ”ה בענין הדלקת נרות חשמל לנרות שבת

ובו יבואר: אי יש מצוה בהדלקת הנר או מצוה שיהא נר דלוק – שאלת דידן תלוי במחלוקת הנ”ל – שיטות הפוסקים דגם לר”ת יכול לברך על נר חשמל – אי הדלקת נר חשמל מקרי מעשה הדלקה – עוד טעמים להחמיר בנרות חשמל – שיטות הפוסקים להלכה

סימן כ”ו בענין חזקת כהונה במשפחה חילונית וכל המסתעף

ובו יבואר: מה הדין של כהנים שבזמננו – מי ששם משפחתו “כהן” – חזקת כהונה על פי מצבה – האומר כהן אני האם נאמן – כשאביו לא היה שומר תורה ומצוות

סימן כ”ז בענין יום ההולדת בהלכה

ובו יבואר: מקורות לאיסור – ובחוקותיהם לא תלכו – מקורות לשמוח ביום ההולדת – יום של חשבון הנפש – מנהגי יום הולדת

סימן כ”ח בענין מאכל היתר שנתבשל בתנור איסור

ובו יבואר: ריחא – זיעה – איסור דאורייתא או דרבנן – היתר א’: אין זיעה בתנורים רחבים – היתר ב’: אולי זיעה אינה יורדת – היתר ג’: חום התנור שורף הזיעה – היתר ד’: זיעת מאכלים חמים – להלכה למעשה

סימן כ”ט אימוץ ילדים בהלכה

ובו יבואר: מצוה באימוץ ילדים – פרו ורבו – סגולה ללידת ילדים – אין מצוה באימוץ ילד נכרי – לאמץ ילד יהודי או נכרי – דין גר קטן שאינו גדל בבית שומרי תורה ומצוות – החיוב לגלות לילד שהוא מאומץ – יחוד עם בן ובת מאומצים – כתיבת שמות ההורים של חתן וכלה מאומצים בכתובה – קריאת התורה – כהן או לוי – כיבוד אב ואם – אבלות

סימן ל’ האם גוי ומומר יכול לשמש כשומר לחתן בשבעת ימי חופתו

ובו יבואר: מקור הדברים – מתי צריכים שימור – גוי אינו יכול לשמש כשומר – האם מומר לחלל שבת בפהרסיא יוכל להיות שומר

סימן ל”א אם יש איסור משום מרעית עין בישיבת עסקים במסעדה שאינה כשרה

ובו יבואר: דעת האוסרים – דעת המתירים – איסור מראית עין במקום שלא הוזכר בתלמוד במפורש – מרעית עין משתנה כפי הזמן

סימן ל”ב אם יש ענין לעשות תעניות, או  פדיון תעניות בכסף הפדויים, על חטאים שונים

ובו יבואר: יסוד התשובה – אם תלמידי חכמים צריכים ג”כ להתענות – דעת הסוברים שגם ת”ח חייב להתענות – דעת הסוברים שת”ח פטור להתענות – מספר תעניות למי שחטא כמה פעמים – בענין לפדות התענית בכסף – אם צריך להתענות ביום הפדיון – לזכות הכסף לכל אחד ואחד במתנה ע”מ להחזיר – תעניתים בדורנו דור חלוש – בענין בעל נפש החפץ בקרבת ה’ – איזה אנשים רואים לעשות התיקונים – התיקונים שייך רק אחר שעזב החטא זמן רב – רק לשלומי הדעת – בחורי ישיבות

סימן ל”ג בענין איזה אופן לברך את הילדים

ובו יבואר: טעם לברך ביד אחת – טעם לברך בשתי ידים – שיטות הפוסקים להלכה

סימן ל”ד בענין סיום על אחד מכ”ד ספרי תנ”ך או על משניות

ובו יבואר: מקור של שמחת “סיום מסכת” – סיום ספר מתנ”ך – שיטת רבי שלמה קלוגר זצ”ל – סיום על  פרק א’ מהגמרא – משניות – סדר משניות – סיום מסכתות קטנות – סיום הרמב”ם ושאר ספרים –

סימן ל”ה בענין בעל עבירה להיות שליח צבור

ובו יבואר: מקור הדברים – אסור אפילו באקראי – מוטב להתפלל ביחידות – בגדר בעל עבירה הפסול לש”ץ – תינוק שנשבה – אשרי ובא לציון – למנות חוטא שעשה תשובה להיות ש”ץ – בעלי תשובה שבזמננו

סימן ל”ו הליכה אחורי אשה

ובו יבואר: מקור הדברים – טעם האיסור – רחוק ד’ אמות – הליכה אחורי אשה בזמננו

סימן ל”ז ברכות שבע ברכות בשבעת ימי המשתה כשהכלה אינה בתולה

ובו יבואר: מקור הדברים – איש שכבר בעל ואשה שכבר נבעלה – כלה שהיא בעולה שנשאת לאלמון או לגרוש – כבוד הבריות ואיסורים דרבנן – הרואה את חבירו לבוש כלאים –

סימן ל”ח סוחר שיש לו “וועבסייט

על ה”אינטרט- האם מחוייב לסגרו בשבת

ובו יבואר: שיטת הגרע”א בענין מקח וממכר בשבת – שאלת דידן תלוי על הנ”ל – מכירה אוטומטי (Vending Machine) בשבת

סימן ל”ט בענין איך להתפלל על חולה כשאינו יודע שם אמו

ובו יבואר: מקור למנהג שמתפללים על שם האם ולא על שם האב – טעם א’: צריך להתפלל על אמו שהיא וודאות – טעם ב’: אין על האשה קטרוגים כמו האיש – טעם ג’: בשביל בן נכרי – אם אינו יודע שם האם מותר להזכיר שם האב

Eating On Yom Kippur For A Choleh

1) A pregnant woman must fast on Yom Kippur. (S.A. 517:1) Someone whose life may be in danger by fasting on Yom Kippur is obligated to eat. Not all cholim who are obligated to eat on Yom Kippur have the same halachic dispensation. There are cholim (who may be in danger) whose illness only warrants minimal eating or drinking. Minimal consumption is termed pachos mi’keshiur, or “shiurim”. Eating in shiurim means eating not more than a prescribed amount within a prescribed period of time.
2) At times a doctor will forbid a pregnant woman from fasting if she suffers from high blood pressure, diabetes, or if she has experienced miscarriages in the past. A pregnant woman must therefore consult with her doctor and her rabbi before Yom Kippur to see if she can fast. Even if the doctor and rabbi advise her to eat she must ascertain whether eating and drinking pachos m’kishiur would suffice. We will therefore discuss the laws of eating on Yom Kippur for a choleh, however, every woman must discuss her particular situation with her rabbi, because everyone’s circumstances and specific needs are unique.
3) In the event that one must eat or drink on Yom Kippur, one should first say the following prayer:
הנני מוכן ומזומן לקיים מצות אכילה ושתיה כמו שכתבת בתורתך, ושמרתם את חוקתי ואת משפטי אשר יעשה אותה האדם וחי בהם, ובזכות קיום מצוה זו, תחתום אותי ואת כל חולי עמך ישראל לרפואה שלימה, ואזכה ביום הכפורים הבא לקיים שוב ועניתם את נפשותיכם. כן יהי רצון, אמן.
“I am about to fulfill the mitzvah of eating and drinking, as You wrote in Your Torah, ‘And you shall keep My statutes and My laws that one must do and live through them.’ In the merit of fulfilling this mitzvah, please seal my decree, and that of all those who are ill among Your nation Yisrael, for a complete recovery. Next Yom Kippur, may I merit to fulfill once again the mitzvah of ‘you shall afflict your souls [through fasting].’ May this be Your will, Amen.” (See Netai Gavriel Yom Kippur Page 295)
4) Eating- On Yom Kippur the pachos mi’keshiur requirement for food is the volume of food that is less than a koseves hagasa, a type of large date. Harav Moshe Heinemenn shlit”a explains that the volumetric measurement of a koseves hagasa is more than 1.5 fl. oz. (44 ml). Therefore, one who is ill (as above) may eat 1.5 fl. oz. (which is less than a koseves hagasah) of food. Harav Ovadia Yosef zt”l writes, “The common custom is to give one who is ill pieces of bread with a condiment the size of 30 grams (1.05 oz.).”
5) One should preferably measure out the food before Yom Kippur. However, if one did not do so one may measure the food on Yom Kippur. (Chazon Ovadia Yomim Noraim page 297)
6) In between eating sessions one must wait kdei achilas pras, the amount of time it takes to eat a pras of bread. The poskim debate how many minutes it takes to eat a pras of bread:
A) According to the Chasam Sofer (6:15)- 9 minutes.  This is also the view of the Mishnah Berurah (618:22).
B) The Baal Hatania is cited as ruling that it is 8 minutes. (See Shiurei Torah by Rav Chaim Naeh page 204)
C) According to the Aruch Lner (Bikurei Yaakov 639:13)- 7.5 minutes. This is also the view of Harav Dovid Tzvi Hoffman zt”l. (Melamed L’Hoeil 113:5)
D) There are conflicting reports of the view of the Tzemech Tzedek. One report from the Tzemach Tzedek is 7 minutes. While another report from the Tzemach Tzedek is 6 minutes. (See Shulchan Menachem page 43 and Katzos Hashulchan 2:36:5) Harav Ovadia Yosef zt”l (Yabia Omer 9:108:96) writes that, “The proper amount of time (kdei achilas pras) in accordance with most authorities is between 6 and 7.5 minutes.”
E) Harav Yitzchak Elchonon Spekter zt”l is cited as ruling that one should wait 5 minutes. (See Chazon Ovadia Yamim Noraim page 298)
F) Harav Moshe Feinstein zt”l (Igros Moshe Orach Chaim 4:41) writes that while one should wait on Yom Kippur 9 minutes, if this is difficult one may wait half that amount (4.5 minutes).
G) It should be noted that Harav Ahron Felder zt”l writes that Harav Moshe told him that a choleh should wait 4 minutes between eating sessions on Yom Kippur. (Rishumei Ahron vol. 2 page 47)
H) The Shemiras Shabbos K’Hilchoso (Chapter 39:18) cites the Chasam Sofer that at the very least one should wait 2 minutes between eating sessions.
7) For practical halacha, one should wait 9 minutes between eating sessions. If this does not suffice and the person must eat more frequently they should wait as long as she can, depending on her state of health. At all events, one should wait for a period of at least 2 minutes. (Shemiras Shabbos K’Hilchoso ibid.)
8) Drinking- The minimal volume for beverages that qualifies for shiurim is less than a m’lo lugmav, a cheekful of liquid. Unlike food, the shiur of liquids differs with each individual’s capacity to hold liquid in his or her mouth. The larger the mouth, the larger the m’lo lugmav. Conversely, the smaller the mouth, the smaller the m’lo lugmav. (S.A. 612:9) Harav Moshe Heinemann shlit”a explains that for purposes of drinking on Yom Kippur we say an average adult has a m’lo lugmav that is larger than 1.5 fl. oz. (44 ml). A teenager may have a smaller m’lo lugmav.
9) One can ascertain his or her personal m’lo lugmav by filling his mouth completely with water, expelling the water into a measuring cup and dividing the amount in half. This number is the amount held by one cheek – a m’lo lugmav. Pachos mi’keshiur is slightly less than this amount. This “test” should preferably be conducted before Yom Kippur. (M.B. 618:21)
10) How long should one wait between drinking sessions. Ideally, one should wait 9 minutes between drinking, as one would ideally wait between eating sessions. (Chazon Ovadia Yomim Noraim page 297) If this amount of liquid is insufficient for the patient, one may drink this amount of liquid every two minutes. (View of Rav Moshe Feinstein zt”l Rishumei Ahron vol. 2 page 47)
11) If it is determined that this amount is insufficient and one’s life may still be in danger, the patient must drink as much as necessary, even if it is more than the shiur of volume and less than the shiur of time.
12) If staying in bed will help prevent the patient from eating, even one session, in shiurim, she should stay in bed and not go to shul. (Shemiras Shabbos K’Hilchoso 39:28)
13) A patient who has to eat in shiurim must not eat or drink more than he or she needs that day in order to keep him or her out of danger. (Shemiras Shabbos K’Hilchoso 39:26)

14) It must be remembered that eating or drinking in shiurim is permitted only if the doctor and rabbi require it and that a person who is ill but is not in danger must not eat or drink at all, even if confined to bed.

Free Sample Chapter from the Sefer “The Gates of Joy”

Hi, a few months ago I printed an English Halacha Sefer entitled “The Gates Of Joy.” The sefer (hardcover, 400 pages) discusses all of the laws and customs of the Jewish wedding from the engagement through the Shana Rishona. It includes the customs of Ashkenazim, Chassidim, and Sephardim. The Sefer is written in English with Hebrew footnotes containing the sources.  Here is a free sample chapter  from the sefer (selection (2)) and an image of the cover can be found below. To order a copy of the sefer please contact me at avizakutinsky@gmail.com. The price of the sefer is $18 plus shipping and handling. Thank you